מחקרי גוטמן: האם קיימת נוסחה לזוגיות בריאה?
מה גורם לזוגות מסוימים להישאר קרובים גם אחרי שנים של חיים משותפים, עומס, ילדים, ויכוחים ושחיקה – בעוד שאצל זוגות אחרים הקרבה הולכת ונעלמת?
קל לחשוב שהתשובה נמצאת באהבה גדולה, בהתאמה מושלמת או ביכולת להימנע ממריבות. אלא שמחקריו של הפסיכולוג וחוקר הזוגיות פרופ' ג'ון גוטמן מציעים תמונה מורכבת ומעניינת יותר: זוגיות טובה אינה בהכרח זוגיות שאין בה כעס, פערים או קונפליקטים. ההבדל נמצא במידה רבה באופן שבו בני הזוג מגיבים זה לזה בתוך חיי היומיום – ובעיקר ברגעים שבהם קשה להם.
במשך עשרות שנים חקרו גוטמן ועמיתיו זוגות באמצעות תצפיות שיטתיות, מעקב לאורך זמן ובחלק מהמחקרים גם מדדים פיזיולוגיים. הם בחנו כיצד זוגות משוחחים, רבים, מגיבים למחוות קטנות של קרבה ומנסים לתקן קשר לאחר פגיעה.
מתוך המחקרים הללו התגבשו כמה רעיונות שהפכו מוכרים מאוד בעולם הטיפול הזוגי: יחס 5:1, ארבעת הפרשים, ניסיונות תיקון, פנייה זה אל זה במקום התרחקות, וחמש שעות שבועיות שיכולות לעזור לשמור על הקשר.
אבל חשוב להבין אותם נכון: אין באמת נוסחה מתמטית שמבטיחה זוגיות מאושרת. הממצאים של גוטמן מציעים משהו שימושי יותר – מפה להבנת האופן שבו קשרים מתחזקים או נשחקים לאורך זמן.
איך זוגיות טובה מתחילה להישחק?
זוגות רבים אינם מגיעים למשבר בגלל אירוע אחד דרמטי. לעיתים ההתרחקות מתרחשת כמעט בלי שמרגישים.
בתחילת הקשר אנחנו נוטים להיות סקרנים זה כלפי זה. אנחנו שואלים, מקשיבים, נוגעים, מחמיאים ומתעניינים. כאשר בן או בת הזוג מספרים משהו קטן, אנחנו בדרך כלל מפנים אליהם את תשומת הלב.
ואז מגיעים החיים.
עבודה, ילדים, משכנתה, עייפות, כביסה, הסעות, טלפונים, דאגות כלכליות ומשימות שלא נגמרות. בהדרגה השיחות יכולות להפוך מ:
"מה עובר עליך?"
ל:
"מי אוסף מחר?"
"שילמת את החשבון?"
"למה שוב השארת את זה כאן?"
אין שום דבר רע בשיחות תפעוליות. משפחה זקוקה להן. הבעיה מתחילה כאשר השותפות בניהול הבית מחליפה כמעט לחלוטין את הקשר הזוגי.
לא בהכרח מפסיקים לאהוב. לפעמים פשוט מפסיקים לפגוש זה את זה.
מה גילה ג'ון גוטמן על זוגיות?
אחד הדברים המעניינים במחקריו של גוטמן הוא שהמיקוד לא היה רק בשאלה על מה זוגות רבים, אלא גם בשאלה איך הם רבים ואיך הם מתנהגים זה כלפי זה כשהם אינם רבים.
במחקרים תצפיתיים שנערכו לאורך שנים, זוגות התבקשו לשוחח על נושאים שמעוררים ביניהם מחלוקת. החוקרים בחנו בין היתר את אופי התקשורת, הבעות הפנים, התגובות הרגשיות, מידת החיוביות והשליליות ולעיתים גם תגובות פיזיולוגיות.
אחת המסקנות החשובות הייתה שזוגות יציבים אינם בהכרח זוגות שמסכימים יותר.
גם זוגות טובים כועסים. גם הם מתוסכלים. גם הם מעליבים לפעמים, נסגרים, מפספסים זה את זה ועושים טעויות.
ההבדל נמצא במידה רבה במה שקורה מסביב לרגעים האלה: האם יש עדיין חיבה? האם יש סקרנות? האם בני הזוג מסוגלים להכיר בחלק שלהם? האם אפשר לעצור הסלמה? האם יש דרך לחזור זה אל זה לאחר פגיעה?
במילים אחרות, השאלה החשובה אינה רק:
"האם אנחנו רבים?"
אלא:
"מה קורה לקשר שלנו בזמן המריבה – ומה קורה בינינו אחריה?"
יחס 5:1 של גוטמן – מהי "הנוסחה" לזוגיות בריאה?
אחד הממצאים המפורסמים ביותר המזוהים עם גוטמן הוא יחס של בערך חמש אינטראקציות חיוביות לכל אינטראקציה שלילית בזמן קונפליקט בקרב זוגות יציבים ומרוצים.
חשוב לא להפוך את הממצא הזה למתכון מכני.
הכוונה אינה שאחרי שאמרתם משהו פוגע אתם צריכים למהר לתת חמש מחמאות. מדובר במאזן רגשי רחב יותר בתוך האינטראקציה.
מה נחשב אינטראקציה חיובית?
- להקשיב באמת.
- לשאול שאלה מתוך עניין.
- להכיר בנקודת המבט של בן או בת הזוג.
- להביע אמפתיה.
- לחייך או להשתמש בהומור שאינו לעגני.
- לגעת בחיבה.
- להודות בטעות.
- לומר "אני מבין למה זה פגע בך".
- להביע הערכה.
- לעשות ניסיון להרגיע את השיחה במקום לנצח בה.
ומה נחשב אינטראקציה שלילית?
כעס כשלעצמו אינו בהכרח הבעיה. אפשר לכעוס מאוד ועדיין לשמור על כבוד הדדי.
פגיעה משמעותית יותר נוצרת כאשר הכעס מקבל צורה של זלזול, לעג, התקפה על האישיות, ביטול רגשות, התגוננות מתמשכת או ניתוק מוחלט מהשיחה.
לכן הרעיון החשוב שמאחורי יחס 5:1 אינו חשבון זוגי, אלא עיקרון:
מערכת יחסים זקוקה להרבה רגעים קטנים של חיבור כדי להיות מסוגלת לשאת את הרגעים הבלתי נמנעים של אכזבה, תסכול וקונפליקט.
הזוגיות נבנית דווקא ברגעים שנראים חסרי חשיבות
אחד הרעיונות השימושיים בגישתו של גוטמן הוא מה שמכונה לעיתים "פנייה לקשר" (Bid for Connection).
פנייה כזו יכולה להיות קטנה מאוד:
"תראה איזה דבר מצחיק שלחו לי."
"איזה יום היה לי היום..."
"בואי תראי רגע."
"אתה יודע על מה חשבתי?"
אפילו אנחה, חיוך, מגע ביד או מבט יכולים להיות ניסיון קטן ליצור קשר.
אפשר להגיב לפנייה הזו בכמה דרכים.
לפנות אל בן הזוג
"מה קרה?"
"תראי לי."
"אני מקשיב."
"וואו, אני מבינה למה זה הרגיז אותך."
להתעלם
להמשיך להסתכל בטלפון, לא לענות או להגיב באופן טכני בלבד.
לפנות נגד
"אין לי כוח עכשיו."
"אתה תמיד חייב להפריע לי?"
"נו, מה הפעם?"
פעם אחת כנראה לא תקבע את גורל הקשר. אבל כאשר אותו דפוס חוזר מאות ואלפי פעמים, נוצרת חוויה רגשית מצטברת.
בן הזוג לומד בהדרגה:
"כשאני פונה אליך – האם אני בדרך כלל פוגש אותך, או נשאר לבד?"
זו אחת הסיבות לכך ששיפור זוגיות אינו מתחיל בהכרח בחופשה רומנטית. לעיתים הוא מתחיל בלהרים את העיניים מהמסך כשבן הזוג אומר: "תקשיבי רגע".
החשבון הרגשי של הזוגיות
גוטמן משתמש בדימוי של מעין "חשבון בנק רגשי".
מחווה של חיבה, התעניינות, מגע, הערכה או הקשבה היא מעין הפקדה. התעלמות, זלזול ופגיעה הן משיכות מהחשבון.
כאשר לאורך זמן הצטברו הרבה "הפקדות", קל יותר לפרש אירוע עמום באופן מיטיב.
אם בן הזוג שכח לקנות משהו, אפשר לחשוב: "הוא כנראה היה עמוס."
אבל כאשר הקשר כבר טעון ופגוע, אותו אירוע בדיוק יכול לקבל משמעות אחרת:
"ברור שהוא שכח. מה שחשוב לי אף פעם לא באמת חשוב לו."
לכן לעיתים זוגות מגיעים למצב שבו הוויכוח הגלוי הוא על כלים בכיור, איחור או הודעת WhatsApp – אבל מתחתיו מסתתרת שאלה עמוקה יותר:
"האם אני חשוב לך?"
או:
"האם אני יכול לסמוך על כך שתראה אותי כשאני זקוק לך?"
ארבעת הפרשים של גוטמן: דפוסי תקשורת שכדאי לזהות בזמן
גוטמן תיאר ארבעה דפוסי תקשורת שליליים שכונו "ארבעת פרשי האפוקליפסה": ביקורת, בוז, התגוננות והתבצרות או ניתוק.
עצם הופעתם מדי פעם אינה אומרת שהזוגיות אבודה. כמעט כל זוג עלול ליפול לדפוסים כאלה בזמן לחץ. הסכנה היא כאשר הם הופכים לשפה הקבועה של הקשר.
1. ביקורת – כשהבעיה הופכת להתקפה על האדם
יש הבדל בין תלונה לבין ביקורת.
תלונה: "נפגעתי שלא התקשרת כשהבנת שתאחר. הייתי רוצה שתעדכן אותי."
ביקורת: "אי אפשר לסמוך עליך. אתה תמיד חושב רק על עצמך."
בתלונה אני מתאר התנהגות ואת הצורך שלי. בביקורת אני הופך את ההתנהגות לתכונה באישיות שלך.
מה אפשר לעשות במקום? לדבר על האירוע המסוים, לתאר רגש ולבקש בקשה ברורה.
לדוגמה:
"כשאני נשארת לבד עם הילדים ולא יודעת מתי תחזור, אני מרגישה מוצפת. אני צריכה שתשלח הודעה כשאתה מתעכב."
2. בוז וזלזול
בוז יכול להופיע כסרקזם, גלגול עיניים, לעג, כינויי גנאי או מסר של עליונות:
"באמת צריך להסביר לך גם את זה?"
"איזה ילד."
זהו דפוס בעייתי במיוחד, משום שהמסר אינו רק "אני כועס על מה שעשית", אלא:
"אני מסתכל עליך מלמעלה."
אחת הדרכים להתמודד עם בוז אינה רק להפסיק ללעוג, אלא לטפח באופן יזום תרבות של הערכה וכבוד: לשים לב למה שכן עובד ולומר אותו בקול.
3. התגוננות
כאשר אדם מרגיש מותקף, התגובה הטבעית היא להגן על עצמו:
"אבל גם את..."
"זה בכלל לא מה שקרה."
"אם היית עושה את מה שביקשתי, זה לא היה קורה."
הקושי הוא שהתגוננות בדרך כלל גורמת לצד השני להרגיש שלא שמעו את הפגיעה שלו.
החלופה אינה להודות שאתם אשמים בכל דבר. היא למצוא את החלק הקטן שעליו אתם כן יכולים לקחת אחריות.
"נכון. אמרתי שאעשה את זה ולא עשיתי. אני מבין למה זה מרגיז."
4. התבצרות וניתוק (Stonewalling)
לפעמים אחד מבני הזוג מפסיק להגיב: שותק, מסיט מבט, יוצא מהחדר או "נעלם" רגשית.
מבחוץ זה עלול להיראות כמו אדישות. בפועל, לעיתים האדם נמצא דווקא בעוררות רגשית ופיזיולוגית גבוהה כל כך שהוא מתקשה להמשיך לנהל שיחה יעילה.
במצב כזה הפתרון אינו בהכרח להכריח את השיחה להימשך.
אפשר לומר:
"אני מוצף עכשיו ולא מצליח לדבר בלי להחמיר את המצב. אני צריך הפסקה, אבל חשוב לי שנחזור לדבר על זה בעוד חצי שעה."
החלק השני במשפט קריטי. הפסקה שמטרתה ויסות שונה מנטישה של השיחה.
מרגישים שכל שיחה הופכת לאותו ריב?
כאשר ביקורת, התגוננות, שתיקה או ריחוק הפכו לדפוס קבוע, לא תמיד מספיק להחליט "לתקשר טוב יותר". לעיתים צריך לזהות יחד את המעגל הזוגי שמפעיל את שניכם וללמוד דרך חדשה לעצור אותו.
במרכז רימון ניתן לקבל סיוע בהתאמת מטפל או מטפלת זוגית בהתאם לקושי, לאזור המגורים ולהעדפות שלכם.
זוגות טובים אינם נמנעים מפגיעה – הם יודעים לתקן
אחד הרעיונות החשובים ביותר שעולים מעבודתו של גוטמן הוא ניסיון תיקון (Repair Attempt).
תיקון אינו מחיקה של מה שקרה. הוא ניסיון לעצור את מעגל ההסלמה ולהחזיר את בני הזוג למצב שבו אפשר שוב להקשיב.
לפעמים מדובר בהתנצלות:
"זה יצא הרבה יותר פוגע ממה שהתכוונתי. סליחה."
אבל תיקון יכול להיות גם:
- "רגע, אנחנו שוב נכנסים לאותו מקום."
- "אפשר להתחיל את המשפט הזה מחדש?"
- "אני לא נגדך."
- "יש משהו במה שאת אומרת."
- "אני כועס, אבל אני רוצה להבין אותך."
- "בוא נעצור שתי דקות."
- מגע עדין.
- חיוך שמפחית מתח – כאשר הוא מתאים ואינו מבטל את הכאב.
היכולת לבצע תיקון – והיכולת של הצד השני לקבל את ניסיון התיקון – יכולה לשנות לחלוטין את מהלך המריבה.
משפט אחד שכדאי ללמוד
"אנחנו מתחילים לפגוע זה בזה. בוא ננסה שוב."
זהו משפט פשוט, אבל הוא משנה את מטרת השיחה: מ"מי צודק?" ל"איך שומרים עלינו בזמן שאנחנו לא מסכימים?".
זוגיות בריאה אינה דורשת לפתור כל מחלוקת
זו אולי אחת המסקנות המרגיעות ביותר שעולות מגישתו של גוטמן: לא כל בעיה זוגית ניתנת לפתרון מלא.
בני זוג הם שני אנשים שונים. הם עשויים להיות שונים בצורך בקרבה, בסדר וניקיון, ביחס לכסף, בחשק המיני, באופן שבו הם מחנכים ילדים, בקשר עם המשפחה המורחבת, בצורך בזמן לבד או בסגנון הבילוי.
המטרה אינה בהכרח להפוך את שני בני הזוג לאותו אדם.
לפעמים השאלה הבריאה יותר אינה:
"איך אני גורם לך להפסיק להיות כזה?"
אלא:
"איך אנחנו יכולים לחיות עם ההבדל הזה בלי שהוא יהפוך שוב ושוב למלחמה?"
טיפול זוגי טוב אינו תמיד מעלים את ההבדלים. לעיתים הוא מאפשר לבני הזוג להבין את המשמעות הרגשית שלהם, לנהל אותם בצורה גמישה יותר ולמנוע מהם להפוך לפגיעה הדדית.
כשזוג הופך למשפחה: למה דווקא אחרי לידת ילדים הזוגיות עלולה להישחק?
אחד המעברים המשמעותיים ביותר בחיי זוג הוא המעבר להורות.
לידת ילד יכולה להביא אהבה, התרגשות ומשמעות עצומה – ובאותה נשימה גם חוסר שינה, שינוי בתפקידים, עומס כלכלי, ירידה בספונטניות, פחות זמן זוגי ולעיתים שינויים באינטימיות ובמיניות.
מחקריו ותוכניות ההתערבות שהתפתחו מעבודתם של גוטמן ועמיתיו מצביעים על כך שהמעבר להורות הוא תקופה שבה זוגות רבים חווים ירידה בשביעות הרצון מהקשר.
הנקודה אינה שילדים "הורסים זוגיות".
הם משנים את המערכת.
לפני הילד אפשר היה אולי להשלים ריב בארוחת ערב ארוכה. עכשיו מישהו בוכה בחדר השני.
לפני כן היה קל יחסית לצאת יחד. עכשיו כל יציאה דורשת תכנון.
ובעיקר – שני אנשים עייפים מאוד מנסים לעיתים לקבל זה מזה בדיוק את המשאב ששניהם חסרים בו באותו רגע: סבלנות.
לכן בתקופה הזו חשוב במיוחד לא לחכות ל"זמן איכות" אידיאלי. הוא עלול לא להגיע.
במקום זאת, אפשר ליצור רגעים קטנים ומתוכננים של קשר בתוך החיים שכבר קיימים.
כאשר הקושי סביב ההורות עצמו יוצר מתחים חוזרים, ניתן לשלב גם הדרכת הורים לצד עבודה על הקשר הזוגי.
חמש שעות הקסם של גוטמן: איך משקיעים בזוגיות בתוך שבוע עמוס?
אחד הכלים המעשיים המזוהים עם עבודתו של גוטמן הוא רעיון "חמש שעות הקסם".
הרעיון יפה דווקא מפני שהוא אינו דורש סוף שבוע בצימר, חופשה בחו"ל או ערב רומנטי בכל יום.
מדובר בכמה הרגלים קטנים שמצטברים לכחמש שעות בשבוע.
1. פרידה בבוקר – כ-10 דקות בשבוע
לפני שנפרדים בבוקר, הקדישו כשתי דקות כדי לדעת לפחות דבר משמעותי אחד שעומד לקרות לבן או בת הזוג באותו יום.
לא רק:
"מתי אתה חוזר?"
אלא:
"מה מחכה לך היום?"
"יש משהו שאתה לחוץ ממנו?"
"איך את מרגישה לקראת הפגישה?"
המטרה היא לשמור על היכרות עם העולם הפנימי של האדם שחי לידנו.
2. מפגש מחדש בסוף היום – כשעה ו-40 דקות בשבוע
כ-20 דקות ביום במשך חמישה ימים.
זהו זמן שבו אפשר לשאול:
"איך באמת היה לך היום?"
בלי לפתור מיד, בלי לתת עצות ובלי להפוך את השיחה לחקירה.
אם בן הזוג מספר שהבוס הרגיז אותו, לא תמיד הוא צריך לשמוע מה היה עליו לעשות. לפעמים הוא צריך קודם לשמוע:
"וואו, זה באמת נשמע מתסכל."
3. הערכה וחיבה – כ-35 דקות בשבוע
חמש דקות ביום שבהן שמים לב במכוון לדבר אחד שאפשר להעריך.
"תודה שהכנת להם אוכל."
"אהבתי איך שדיברת איתי קודם."
"אני יודע כמה אתה עמוס ומעריך שעשית את זה."
ככל שהקשר נשחק, המוח נעשה לעיתים מומחה באיתור ראיות לכך שבן הזוג מאכזב אותנו.
תרגול של הערכה אינו הכחשה של הבעיות. הוא עוזר לנו לא לאבד את התמונה המלאה של האדם שמולנו.
4. חיבה ומגע – כ-35 דקות בשבוע
נשיקה, חיבוק, יד על הכתף או כמה דקות של קרבה לפני השינה.
לא כל מגע צריך להוביל למין.
דווקא כאשר כל מגע נתפס כהזמנה מינית, אחד מבני הזוג עלול להתחיל להימנע גם מחיבה פשוטה. כדאי לשמור בקשר מקום למגע שהמסר שלו הוא רק:
"אני כאן איתך."
5. פגישה זוגית שבועית – כשעתיים
המילה "דייט" עלולה ליצור ציפייה למשהו גדול. אין צורך.
אפשר לצאת להליכה, לשתות קפה, לשבת במרפסת או לאכול יחד אחרי שהילדים נרדמו.
התנאי החשוב יותר הוא שהזמן לא יהפוך כולו לישיבת הנהלה של הבית.
נסו לדבר גם על:
- מה מעסיק אתכם לאחרונה?
- למה אתם מתגעגעים?
- מה הייתם רוצים לעשות יחד?
- מה היה טוב השבוע?
- מה היה קשה?
- מה אתם צריכים יותר זה מזה?
בסך הכול: כחמש שעות בשבוע.
לא הרבה ביחס למספר השעות שיש בשבוע – אבל כאשר הן מוקדשות באופן עקבי לקשר, הן יכולות לשנות את האקלים הזוגי.
תרגיל זוגי: אל תנסו לתקן הכול – בחרו דבר אחד לשבוע הקרוב
אחת הטעויות הנפוצות לאחר קריאת מאמר על זוגיות היא להחליט:
"מהיום אנחנו משנים הכול."
בדרך כלל זה מחזיק כמה ימים.
במקום זאת, בחרו ניסוי קטן אחד למשך שבוע.
- 10 דקות ללא טלפונים בסוף היום.
- כל אחד אומר דבר אחד שהוא מעריך אצל השני.
- כאשר מתחיל ריב, אחד מכם מנסה לומר: "בוא נתחיל את זה מחדש."
- פעם ביום, שימו לב לפנייה קטנה של בן הזוג ונסו להגיב אליה.
- קבעו שעה אחת השבוע שבה אינכם מדברים רק על משימות וילדים.
בסוף השבוע שאלו זה את זה:
"האם היה השבוע רגע שבו הרגשת קרוב/ה אליי יותר?"
השאלה הזו לעיתים מלמדת על הזוגיות יותר מעשר שאלות על "כמה אנחנו מאושרים".
מיתוס: "אם אנחנו רבים הרבה, כנראה שאנחנו לא מתאימים"
תדירות המריבות לבדה אינה מספרת את כל הסיפור.
יש זוגות שרבים לא מעט אך מצליחים לשמור על חיבה, הומור, הקשבה ויכולת תיקון. ולעומתם קיימים זוגות שכמעט אינם רבים – מפני שהם כבר הפסיקו לנסות להגיע זה אל זה.
לכן כדאי לשאול שאלות אחרות:
- האם אנחנו מרגישים בטוחים לומר מה כואב לנו?
- האם אפשר לחלוק על בן הזוג בלי להשפיל אותו?
- האם אנחנו יודעים להתנצל?
- האם אנחנו מסוגלים להירגע ולחזור לשיחה?
- האם עדיין קיימת סקרנות לגבי העולם הפנימי של האחר?
- האם יש בינינו גם חברות, משחקיות וחיבה?
זוגיות בריאה אינה היעדר קונפליקט. היא היכולת להישאר בקשר גם כאשר שני אנשים שונים רוצים דברים שונים.
מתי כדאי לשקול טיפול זוגי?
לא חייבים לחכות עד שהקשר נמצא על סף פרידה.
כדאי לשקול פנייה לטיפול זוגי או ייעוץ זוגי כאשר:
- אותם ריבים חוזרים שוב ושוב ללא פתרון.
- אחד מבני הזוג מרגיש בודד בתוך הקשר.
- יש הרבה ביקורת, זלזול, כעס או שתיקות ממושכות.
- קשה לדבר על מיניות, כסף, הורות או משפחה בלי להגיע לפיצוץ.
- האמון נפגע.
- הקשר עבר בגידה או משבר משמעותי.
- המעבר להורות יצר התרחקות גדולה.
- אחד מבני הזוג כבר חושב על פרידה.
- או פשוט כאשר שניכם מרגישים שהקשר חשוב לכם – אבל אינכם מצליחים לבד לצאת מהדפוס שנוצר.
בטיפול זוגי המטרה אינה לקבוע מי צודק ומי אשם. העבודה היא להבין את המעגל שנוצר בין שני בני הזוג: מה מפעיל כל אחד, כיצד תגובתו של אחד מגבירה את תגובת האחר, ואיך ניתן ליצור דרך חדשה לפגוש את הצרכים, הפחדים והכעסים בתוך הקשר.
שאלות נפוצות על מחקרי גוטמן וזוגיות בריאה
מהו יחס 5:1 בזוגיות?
זהו ממצא המזוהה עם מחקרי גוטמן, שלפיו אצל זוגות יציבים ומרוצים נצפה בזמן קונפליקט מאזן של בערך חמש אינטראקציות חיוביות לכל אינטראקציה שלילית. אין צורך לספור מחמאות. הרעיון הוא לשמור על אקלים שבו גם בזמן מחלוקת קיימים הקשבה, אמפתיה, חיבה וניסיונות תיקון.
מהם ארבעת הפרשים של גוטמן?
ארבעת הדפוסים הם ביקורת, בוז או זלזול, התגוננות והתבצרות/ניתוק (Stonewalling). הופעה מזדמנת שלהם אינה קובעת את עתיד הקשר, אך כאשר הם הופכים לדפוס קבוע כדאי להתייחס אליהם.
האם זוגיות טובה היא זוגיות בלי מריבות?
לא. מחלוקות הן חלק טבעי מקשר בין שני אנשים שונים. השאלה המרכזית היא כיצד בני הזוג מנהלים את הקונפליקט: האם נשמר כבוד, האם אפשר להקשיב, האם מצליחים לעצור הסלמה והאם אפשר לתקן את הקשר לאחר פגיעה.
מהן "חמש שעות הקסם" של גוטמן?
זהו מבנה מעשי להשקעה שבועית בקשר באמצעות פרידה מודעת בבוקר, שיחה בסוף היום, הבעת הערכה, מגע וחיבה וזמן זוגי שבועי. יחד הפעולות מצטברות לכחמש שעות בשבוע.
האם אפשר לשפר זוגיות שכבר נשחקה?
במקרים רבים ניתן לשנות דפוסי תקשורת ולבנות מחדש קרבה, אך הדבר תלוי במצב הקשר ובנכונות של בני הזוג לעבוד עליו. כאשר הפגיעה וההתרחקות כבר משמעותיות, טיפול זוגי עשוי לספק מסגרת בטוחה ומקצועית לעבודה על הדפוסים.
האם כדאי לפנות לטיפול זוגי עוד לפני שיש משבר?
בהחלט ניתן. טיפול זוגי אינו מיועד רק לזוגות שעומדים להיפרד. לעיתים פנייה מוקדמת מאפשרת לעבוד על דפוסים בעייתיים לפני שהם מתקבעים ולהעמיק תקשורת, אינטימיות ויכולת להתמודד יחד עם שינויים בחיים.
אז מהי בסופו של דבר הנוסחה לזוגיות בריאה?
אם מחפשים מסר אחד לקחת ממחקריו של גוטמן, הוא כנראה אינו "אל תריבו".
המסר קרוב יותר ל:
אל תפסיקו לפנות זה אל זה.
שימו לב למחוות הקטנות. התעניינו. אמרו תודה. נסו להבין לפני שאתם משכנעים. למדו לזהות את הרגע שבו ויכוח הופך להתקפה. עצרו כשאתם מוצפים. חזרו לשיחה. התנצלו כאשר פגעתם. ובעיקר – אל תחכו למשבר כדי להשקיע בחברות שנמצאת מתחת לזוגיות.
אהבה ארוכת שנים אינה מתקיימת רק בזכות הרגעים הגדולים.
במידה רבה היא נבנית באלפי רגעים כמעט בלתי נראים שבהם אדם אחד פונה אל האדם השני – והאדם השני עונה.
הקשר חשוב לכם, אבל קשה לכם לחזור ולהיפגש?
אם אתם מרגישים שאתם אוהבים זה את זה אבל תקועים באותו מעגל של ריבים, ביקורת, התרחקות או שתיקה – לא חייבים לחכות שהפער יעמיק.
מרכז רימון מסייע בהתאמת מטפלים ומטפלות זוגיים בהתאם לאופי הקושי, לאזור המגורים ולהעדפות האישיות שלכם.
מקורות וקריאה נוספת
המאמר מבוסס על מחקריו ופרסומיו של פרופ' ג'ון גוטמן ומכון גוטמן. לקריאה במקור (באנגלית):
- The Magic Ratio: The Key to Relationship Satisfaction – יחס 5:1
- The Four Horsemen: Criticism, Contempt, Defensiveness, and Stonewalling – ארבעת הפרשים
- R is for Repair – ניסיונות תיקון
- Turn Toward Instead of Away – פנייה לקשר (Bids for Connection)
- Invest in Your Relationship: The Emotional Bank Account – החשבון הרגשי
- 6 Hours a Week to a Better Relationship – השעות השבועיות לקשר
בספר The Seven Principles for Making Marriage Work (גוטמן וסילבר, 1999) הכלי מוצג כ"חמש שעות הקסם". באתר מכון גוטמן מוצגת כיום גרסה מורחבת של כשש שעות בשבוע.
