טיפול במתבגרים בנהריה: כשהנער או הנערה מתרחקים

גיל ההתבגרות הוא תקופה של שינויים גדולים: בגוף, בזהות, בקשרים ובמידת העצמאות. אצל חלק מהנערים והנערות זה עובר בלי דרמות, ואצל אחרים מתלווה אליו מצוקה שקשה לראות מבחוץ. טיפול במתבגרים בנהריה נותן לנער או לנערה מקום משלהם לדבר, בליווי מטפל/ת שיודע/ת ליצור אמון עם נוער ולשמור על פרטיות מתאימה.

רוצים לברר מה מתאים למתבגר/ת שלכם? ספרו לנו בקצרה מה קורה

מתי כדאי לשקול טיפול במתבגרים?

  • הסתגרות בחדר, ירידה בקשר עם המשפחה או עם חברים.
  • שינויים חדים במצב הרוח, עצבנות או התפרצויות.
  • ירידה פתאומית בתפקוד הלימודי.
  • חרדה חברתית, קשיי הסתגלות או לחץ סביב בחינות.
  • סימני מצוקה מדאיגים יותר: פגיעה עצמית, שינוי דרסטי באכילה או בשינה.

אם קיים חשש לסכנה מיידית, יש לפנות מיד למגן דוד אדום (101) או לחדר מיון. הקו הפתוח של ער"ן (1201) זמין לתמיכה אנונימית מסביב לשעון.

מטפלים מומלצים בתחום

איך נראית פגישה עם מתבגר/ת?

מטפל/ת מנוסה בעבודה עם נוער יודע/ת לפתוח שיחה בלי לחקור, ולתת למתבגר/ת להוביל את הקצב. חלק מהפגישות עוסקות בזוגיות, בחברים, בלחץ מבית הספר או בשאלות של זהות. פרטיות היא מרכיב מרכזי: המתבגר/ת צריך/ה לדעת מה כן ומה לא עובר להורים, כדי שיהיה אפשר לדבר בכנות.

מה תפקיד ההורים בתהליך?

ההורים מעורבים, אבל לא בכל שיחה. לרוב יש פגישות תיאום נפרדות עם ההורים, כדי לעדכן על כיוון כללי בלי לחשוף פרטים אישיים. לעיתים מומלץ גם מסלול נפרד להורים, כמו הדרכת הורים בנהריה, לצד הטיפול של המתבגר/ת.

גישות טיפוליות מותאמות לגיל ההתבגרות

עם מתבגרים, השיחה הרגילה לפעמים לא מספיקה כדי לפתוח את הדלת. חלק מהמטפלים משלבים כלים ממוקדים לוויסות רגשי חזק, עבודה על דימוי עצמי ובטחון חברתי, ולעיתים גם כלים דיגיטליים שמדברים בשפה של הגיל, כמו יומן רגשי באפליקציה. הגישה נבחרת לפי מה שהנער או הנערה מרגישים בנוח איתו, ולא לפי מה שנוח יותר להורים.

מתי ההורים כן צריכים להיות מעורבים יותר?

ברוב המקרים תוכן הפגישות נשאר בין המטפל/ת למתבגר/ת. אבל יש מצבים שבהם מעורבות הורית גדולה יותר הכרחית: חשש ממשי לבטיחות, ירידה חדה בתפקוד היומיומי, או כשהמתבגר/ת עצמו/ה מבקש/ת שההורים יהיו חלק מהתהליך. במקרים כאלה המטפל/ת יסביר/תסביר מראש איך זה ייעשה, כדי לשמור על אמון גם כשמשתפים.

טיפול במתבגרים: נהריה והסביבה

הצוות שיושב בנהריה עצמה קטן. במקרה הצורך אנחנו מתאימים מטפל/ת מהאזור הקרוב, כמו טיפול במתבגרים בקריות, או פגישות בזום, שהרבה מתבגרים דווקא מעדיפים כי הן פחות "רשמיות".

מתי כדאי גם בדיקה פסיכיאטרית?

כשיש חשד לדיכאון משמעותי, הפרעת חרדה קשה או כשמתעורר חשש לבטיחות, מומלץ לשלב הערכה פסיכיאטרית לצד הטיפול בשיחות. פסיכיאטר/ית יכול/ה לרשום תרופות כשצריך; מטפל/ת שאינו/ה רופא/ה לא רושם/ת תרופות, אך יכול/ה להפנות ולתאם בין הגורמים. מי שמחפש/ת ליווי פסיכולוגי מקיף יותר למבוגר מהמשפחה יכול/ה לעיין בעמוד טיפול פסיכולוגי בנהריה.

מה עושים ההורים בינתיים?

המתנה למתבגר/ת ש"יבשיל" להסכים לטיפול יכולה לקחת זמן רב. בינתיים, פנייה נפרדת של ההורים להדרכת הורים בנהריה יכולה לתת כלים להתמודדות עם הבית כרגע, גם בלי שהמתבגר/ת בטיפול. לעיתים דווקא שינוי בהתנהלות ההורים פותח את הדלת לטיפול של המתבגר/ת עצמו/ה בהמשך.

רוצים המלצה על מטפל/ת למתבגר/ת שלכם? השאירו פרטים ונחזור אליכם

שאלות נפוצות על טיפול במתבגרים בנהריה

המתבגר/ת שלנו מסרב/ת להגיע. מה עושים?

אפשר להתחיל בשיחה עם ההורים בלבד, ולבנות יחד דרך עדינה להציע את הרעיון למתבגר/ת.

מה נשאר חסוי בין המתבגר/ת למטפל/ת?

ברוב המקרים תוכן השיחות נשאר חסוי, מלבד מצבים חריגים של סכנה ממשית. עקרונות החיסיון נקבעים מראש בשיחה עם ההורים והמתבגר/ת.

כמה זמן נמשך טיפול במתבגרים?

תלוי במטרה: יש תהליכים ממוקדים של כמה חודשים, ויש תהליכים ארוכים יותר.

מה ההבדל בין טיפול למתבגר/ת לטיפול לילד/ה צעיר/ה?

עם מתבגרים השיחה הישירה תופסת מקום מרכזי יותר, ופרטיות מקבלת משקל גבוה יותר. עם ילדים צעירים יותר, משחק ויצירה הם הכלי המרכזי.

מה אם המתבגר/ת מתבייש/ת לבוא לקליניקה?

זה שיקול לגיטימי, ולעיתים הפתרון הוא דווקא פגישות בזום, שמרגישות פחות "חושפות" מבחינת מתבגרים רבים.

יש עוד תחומי טיפול במרכז רימון בנהריה?

כן, אפשר לראות את כולם בעמוד מטפלים בנהריה.

סימנים שכדאי לשים לב אליהם בבית הספר

לפעמים הסימנים הראשונים למצוקה אצל מתבגר/ת מופיעים דווקא במסגרת החינוכית, לפני שהם ניכרים בבית: ירידה פתאומית בציונים, חיסורים תכופים, קונפליקטים עם מורים או חברים, או משוב ממחנך/ת על שינוי בהתנהגות. שיתוף פעולה זהיר עם בית הספר, בתיאום עם המתבגר/ת, יכול לעזור לזהות קושי מוקדם יותר.

רשתות חברתיות ומסכים: מתי זה חלק מהתמונה

אצל הרבה מתבגרים, זמן מסך ורשתות חברתיות קשורים לקושי הרגשי: השוואה חברתית, פגיעה מתגובות ברשת, או תלות במסך כדרך להימנע מקושי אחר. מטפל/ת שעובד/ת עם נוער יודע/ת לשאול על התחום הזה בלי לשפוט, כי הוא לעיתים קרובות חלק מהותי מהתמונה השלמה, לא נושא נפרד.

מתבגרים וזהות: מגדר, מיניות ושייכות

גיל ההתבגרות הוא גם גיל שבו עולות שאלות של זהות מגדרית, נטייה מינית ותחושת שייכות חברתית ותרבותית. מטפל/ת מקצועי/ת ומכיל/ה נותן/ת מרחב לשאלות האלה בלי שיפוטיות, ובקצב שהמתבגר/ת קובע/ת. הורים שמודאגים או מתקשים להבין את השינוי מוזמנים לפנות בנפרד לקבלת כלים, גם אם המתבגר/ת עצמו/ה עדיין לא מוכן/ה לטיפול.

מתי כדאי לערב גם את המחנך/ת הכיתתי/ת?

לפעמים למחנך/ת יש נקודת מבט חשובה שלא נגישה להורים: איך המתבגר/ת מתפקד/ת מול חברים, האם יש שינוי בהשתתפות בשיעורים, ואיך הוא/היא נתפס/ת חברתית. שיתוף כזה נעשה תמיד בזהירות ובתיאום עם המתבגר/ת עצמו/ה.

מה עושים אם יש כמה מתבגרים באותה משפחה?

לכל מתבגר/ת יש קצב וסגנון משלו/ה, גם אם הם גדלים באותו בית. לא תמיד נכון להשוות בין אחים, וגם לא תמיד נכון להתאים את אותו מטפל/ת לשניהם. בשיחה איתנו אפשר לבחון מה מתאים לכל אחד בנפרד.

כמה זמן לוקח עד שמוצאים מטפל/ת מתאים/ה?

בדרך כלל אפשר לקבוע שיחת היכרות תוך זמן קצר יחסית מרגע הפנייה, ולתאם את הפגישה הראשונה בסמוך לכך.


נבדק ואושר קלינית על ידי , עובד סוציאלי קליני (MSW), פסיכותרפיסט ומדריך בפסיכותרפיה, מייסד ומנהל מרכז רימון, מדריך ומטפל מוסמך ב-CBT ו-EMDR, בעל ניסיון קליני של מעל 20 שנה.

עודכן ב־