טיפול במתבגרים בראש העין: כשהנער או הנערה מתרחקים
"תגיד/י לי מה קרה" לרוב לא עובד עם בני נוער. הדרך שבה מתבגרים מתקשרים מצוקה שונה לגמרי משל ילדים או מבוגרים: היא מגיעה דרך שתיקה, עצבנות, או פשוט היעלמות מהבית לחדר. טיפול במתבגרים בראש העין בנוי סביב ההבנה הזו — מטפל/ת שיודע/ת לחכות, לא לחקור, ולתת לנער או לנערה להוביל את הקצב שלהם/ן.
מה בדרך כלל מדליק נורה אדומה אצל הורים?
- ירידה חדה בתקשורת, גם עם חברים קרובים.
- שינוי קיצוני במצב הרוח: עצבנות מתמדת, בכי, או להפך, שטיחות רגשית.
- ציונים שצנחו בלי הסבר ברור.
- חרדה סביב מצבים חברתיים או לימודיים.
- סימנים מדאיגים במיוחד: פגיעה עצמית, שינוי קיצוני בהרגלי אכילה או שינה.
במקרה של חשש לסכנה מיידית יש לפנות למגן דוד אדום (101) או לחדר מיון. הקו החסוי של ער"ן (1201) פתוח לתמיכה מסביב לשעון.
רוצים לברר מה מתאים למתבגר/ת שלכם? ספרו לנו בקצרה מה קורה
מטפלים מומלצים בתחום
חיים איצקוביץ
ליאור אליהו
מורן ששון אמיתי
מרכז לטיפול רגשי במרכז
טוהר רימון- טיפול למגזר הדתי והחרדי
אורין בוטוב
דקלה ביאליק
יובל בר
נגה רוטשטיין
תמר בן אשר שני
פרטיות קודם כל
מתבגר/ת שיודע/ת שכל מילה חוזרת להורים לא ידבר/תדבר בכנות. לכן, מלבד מצבי סיכון ממשי, תוכן הפגישות נשאר בין המטפל/ת לנער/ה. ההורים מקבלים עדכון על כיוון כללי, לא תמליל. זה לא "הסתרה" — זו התנאי ההכרחי לכך שהטיפול בכלל יעבוד.
הורים בתמונה, אבל לא בחדר
לרוב מתקיימות פגישות נפרדות עם ההורים, כדי לתאם ציפיות ולתת כלים להתנהלות בבית. לעיתים מתברר שמסלול מקביל, הדרכת הורים בראש העין, יעיל לא פחות מהטיפול עצמו, במיוחד כשהבית כולו נמצא במתח.
כלים שמדברים בשפה של הגיל
שיחה "רגילה" לא תמיד מספיקה. מטפלים שעובדים עם נוער נעזרים בכלים לוויסות רגשי, בעבודה על ביטחון עצמי וחברתי, ולעיתים בכלים דיגיטליים כמו יומן רגשי באפליקציה. הבחירה נגזרת ממה שהמתבגר/ת עצמו/ה מרגיש/ה בנוח איתו, לא מנוחות ההורים.
למה כדאי לנו צוות רחב באזור
עבודה עם נוער דורשת כימיה אישית לא פחות מהכשרה מקצועית. מכיוון שיש לנו באזור ראש העין מספר מטפלים ומטפלות עם ניסיון בגיל ההתבגרות, אפשר בפועל לבחור לפי מה שמתאים לאופי הספציפי של הנער או הנערה, ולא להסתפק במי שפנוי/ה ראשון/ה. גם פגישות בזום אפשריות, ולעיתים מועדפות על ידי מתבגרים בדיוק כי הן פחות "רשמיות".
מתי צריך גם רופא/ה
חשד לדיכאון משמעותי, הפרעת חרדה קשה, או כל חשש לבטיחות מצדיקים הערכה פסיכיאטרית מקבילה לטיפול בשיחות. המטפל/ת, אם אינו/ה רופא/ה, לא רושם/ת תרופות אך מפנה ומתאם בין הגורמים. הורים שרוצים גם עבורם ליווי מקצועי יכולים לעיין בעמוד טיפול רגשי בראש העין.
רוצים המלצה על מטפל/ת למתבגר/ת שלכם? השאירו פרטים ונחזור אליכם
מה בית הספר יכול לספר שהבית לא רואה
מורים ומחנכים נמצאים לפעמים בעמדה טובה יותר לזהות קושי: ירידה בציונים, חיסורים, קונפליקטים חברתיים או שינוי בולט בהתנהגות בכיתה. שיתוף זהיר עם בית הספר, בתיאום עם המתבגר/ת עצמו/ה, יכול להוסיף פרספקטיבה חשובה.
מסכים ורשתות: לא "נושא נפרד"
עבור רוב בני הנוער, החיים הדיגיטליים והרגשיים שלובים זה בזה. השוואה מתמדת, פגיעה מתגובות, או בריחה למסך כדי לא להתמודד עם קושי אחר — כל אלה חלק אינטגרלי מהתמונה, לא תופעת לוואי שולית.
שאלות של זהות בגיל ההתבגרות
שאלות של זהות מגדרית, נטייה מינית ותחושת שייכות חברתית עולות באופן טבעי בגיל הזה. מטפל/ת מכיל/ה נותן/ת לשאלות האלה מקום בלי שיפוטיות ובקצב שהנער או הנערה קובעים. הורים שמתקשים להבין מוזמנים לקבל כלים בנפרד.
וכשהמתבגר/ת בכלל לא רוצה לבוא?
קורה הרבה, ולא כדאי לכפות. אפשר להתחיל עם ההורים בלבד ולבנות בהדרגה דרך עדינה להציג את הרעיון. לפעמים שינוי בהתנהלות ההורים, דרך הדרכת הורים בראש העין, הוא מה שבסוף פותח את הדלת.
שאלות נפוצות על טיפול במתבגרים בראש העין
כמה זמן זה בדרך כלל אורך?
אין נוסחה קבועה. יש תהליכים ממוקדים של חודשים ספורים ויש תהליכים ארוכים יותר, בהתאם למה שמתגלה בדרך.
אם יש לנו כמה ילדים בגיל הזה?
כל אחד/ת מקבל/ת גישה נפרדת. השוואה בין אחים לרוב לא עוזרת, גם אם הם באותו טווח גילים.
מה אם מתבייש/ת להגיע פיזית?
פגישת זום היא אופציה לגיטימית לגמרי, ולעיתים אפילו עדיפה מבחינת המתבגר/ת.
עברנו לגור בעיר לאחרונה, זה משפיע?
כן, יכול להיות. אובדן חברויות ומעגל חברתי מוכר הוא שינוי משמעותי בגיל הזה, וההשלכות שלו לא תמיד ניכרות מיד.
המתבגר/ת מסכים/ה לבוא, אבל בקושי מדבר/ת בפגישה
זה קורה בהתחלה, ולא סימן לכישלון. בניית אמון עם נוער לוקחת זמן, ומטפל/ת מנוסה יודע/ת לא ללחוץ, אלא לתת למרחב להירגע בקצב שלו.
אפשר לשלב טיפול תרופתי לצד הטיפול בשיחות?
כן, במידת הצורך, בתיאום עם רופא/ה פסיכיאטר/ית. מטפל/ת שאינו/ה רופא/ה יכול/ה להפנות אך לא לרשום תרופות בעצמו/ה.
מה מבדיל טיפול לנוער מטיפול למבוגרים
מעבר לתוכן, ההבדל המרכזי הוא בקצב ובשליטה: מתבגרים זקוקים להרגשה שהם, לא ההורים, קובעים מה קורה בחדר. מטפל/ת שמכבד/ת את זה, גם כשזה אומר להתקדם לאט יותר, בונה בסופו של דבר אמון שמאפשר עבודה עמוקה יותר.
כשהמתבגר/ת "בסדר גמור" חוץ מהבית
לעיתים ההורים היחידים שרואים את הקושי הם דווקא ההורים עצמם: כלפי חוץ, בבית ספר ועם חברים, המתבגר/ת נראה/ית מתפקד/ת. זה לא אומר שהמצוקה לא אמיתית — לפעמים דווקא הבית הוא המקום הבטוח היחיד שבו מותר "לשבור", וזה עדיין ראוי לתשומת לב.
מה קורה אם מתגלה שמדובר במשהו רציני יותר
אם במהלך הפגישות מתעורר חשש משמעותי, כמו סימני דיכאון עמוק או מחשבות פוגעניות, המטפל/ת פועל/ת בהתאם לפרוטוקול בטיחות שכולל לרוב שיתוף ההורים, גם אם זה חורג מהחיסיון הרגיל. זה תמיד לטובת המתבגר/ת, לא כדי "להלשין".
מה עושים אם המתבגר/ת מסרב/ת בכל תוקף
לא כדאי לכפות פגישה ראשונה בכוח. לעיתים עדיף להתחיל בליווי להורים בלבד, ולתת למתבגר/ת לראות שההורים משתנים בעצמם, לפני שמציעים שוב את הרעיון של טיפול אישי.
יש עוד תחומי טיפול במרכז רימון בראש העין?
כן, כל התחומים מרוכזים בעמוד מטפלים בראש העין.
כמה זמן לוקח עד לפגישה הראשונה?
אנחנו משתדלים לקבוע שיחת התאמה תוך זמן קצר יחסית מרגע הפנייה, במיוחד כשמדובר בקושי שהתפתח סביב אירוע מזוהה.
נבדק ואושר קלינית על ידי אלעד דהן, עובד סוציאלי קליני (MSW), פסיכותרפיסט ומדריך בפסיכותרפיה, מייסד ומנהל מרכז רימון, מדריך ומטפל מוסמך ב-CBT ו-EMDR, בעל ניסיון קליני של מעל 20 שנה.
עודכן ב־
