אספרגר / אוטיזם בתפקוד גבוה - אבחון עצמי - אבחון אספרגר

פורסם ב־ עודכן ב־
בחור צעיר בז'קט ג'ינס עומד על צוק מעל הים, מחייך ומשלב ידיים

אולי תמיד הרגשתם שאתם קצת בחוץ. שיחות קלילות מתישות אתכם, שינוי בתוכניות מערער אתכם יותר מאחרים, ונדמה שכולם מכירים כללים חברתיים שאף אחד לא הסביר לכם. עמוד זה מיועד למי שתוהה אם זה אוטיזם בתפקוד גבוה, הצורה שנקראה בעבר אספרגר.

בעמוד תמצאו שאלון אבחון עצמי קצר שנכתב במרכז רימון ומציג תוצאה מיידית, הסבר איך נראה אוטיזם אצל מבוגרים ותיאור של תהליך האבחון בישראל. השאלון נותן כיוון ואינו קובע אבחנה: את האבחנה קובעים אנשי מקצוע מוסמכים אחרי הערכה מלאה.

אספרגר, אוטיזם בתפקוד גבוה ו־ASD: על מה מדברים

עד 2013 ה־DSM, מדריך האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי, הבחין בין כמה אבחנות: הפרעה אוטיסטית, תסמונת אספרגר ועוד. ב־DSM-5, שיצא ב־2013, הן אוחדו לאבחנה אחת, הפרעה בספקטרום האוטיסטי (ASD). כלומר, היום תסמונת אספרגר אינה אבחנה נפרדת. מי שעדיין משתמש במילה "אספרגר" מתכוון בדרך כלל לאדם עם אוטיזם בתפקוד גבוה, כלומר אדם עם יכולות שפה וחשיבה תקינות או גבוהות, שמתקשה בעיקר בתחום החברתי ובגמישות.

"אוטיזם בתפקוד גבוה" הוא מונח מקובל ואינו אבחנה רשמית. במדריך האבחנות מציינים רמת תמיכה נדרשת (שלוש רמות), והיא נקבעת לפי עוצמת הקשיים החברתיים והחזרתיות. הרמה מתארת את התמיכה הנדרשת ואינה מודדת כמה קשים החיים: אדם יכול להתפקד היטב בעבודה ולהתקשות מאוד בקשרים קרובים. להסבר רחב על התחום אפשר לקרוא באוטיזם: מה זה ASD ובאספרגר: תסמינים ואבחון.

איך זה נראה אצל מבוגרים

ה־DSM-5 מתאר שני תחומים עיקריים, ובשניהם יש הבדלים גדולים בין אדם לאדם.

  • תקשורת ויחסים: קושי בשיחה הדדית, בהבנת רמזים והבעות פנים, בקשר עין ובשפת גוף, וביצירת חברויות ושמירה עליהן.
  • דפוסים חוזרים ותחומי עניין: צורך בשגרה, קושי בשינויים ובמעברים, תנועות או פעולות חוזרות, ותחומי עניין עמוקים במיוחד.

במסגרת התחום השני ה־DSM-5 כולל גם רגישות חושית: רעשים, אורות, מרקמים וריחות שמפריעים מאוד, או חוסר תגובה לכאב ולקור. זו אחת הסיבות שמבוגרים מגלים רק אחרי שנים שיש לכך הסבר.

אצל מבוגרים התמונה לפעמים פחות ברורה. אנשים רבים למדו לאורך השנים כללים חברתיים, חיקו אחרים, תכננו שיחות מראש והסתירו את הקושי. כך נראה מבחוץ שהכול בסדר, ובפנים יש מאמץ גדול ותשישות אחרי מפגשים עם אנשים. התופעה, שנקראת הסוואה, שכיחה במיוחד בקרב נשים, ומתוארת בהרחבה באספרגר אצל נשים. ה־DSM מציין שהסימנים חייבים להופיע כבר בגיל צעיר, אבל לפעמים מתבהרים רק כשהדרישות החברתיות עולות על היכולת, למשל בלימודים, בעבודה או בזוגיות.

שאלון אבחון עצמי: כמה מהתיאורים מוכרים לכם

השאלון כולל 22 תיאורים בארבעה תחומים, ועוד שתי שאלות על הרקע וההשפעה. עברו על כל תיאור וסמנו עד כמה הוא מתאים לכם בשנים האחרונות. אין תשובות נכונות או לא נכונות. אם לא נתקלתם במצב שמתואר, ענו לפי מה שלדעתכם היה קורה. מילוי השאלון אורך כ־7 דקות.

תקשורת ויחסים עם אנשים

1. קשה לי להבין למה אנשים מתכוונים כשהם לא אומרים את זה במפורש (רמזים, ציניות, אירוניה).
2. אני נוטה להבין משפטים כפשוטם, ולפעמים מגלה שהדובר התכוון למשהו אחר.
3. שיחה קלילה על "מה נשמע" נראית לי חסרת מטרה, ואני לא יודע/ת איך ממשיכים אותה.
4. קשה לי לדעת מתי תורי לדבר, ומתי כבר דיברתי יותר מדי.
5. קשה לי לזהות לפי הבעת פנים או טון דיבור מה אדם אחר מרגיש.
6. קשר עין לא נוח לי, ולפעמים אני מכריח/ה את עצמי להסתכל על אדם כדי "לעשות את זה נכון".
7. אנשים אומרים לי שאני ישיר/ה או חד/ה מדי, גם כשלא התכוונתי לפגוע.
8. קשה לי ליצור חברויות קרובות ולשמור עליהן, גם כשאני רוצה בהן.

תחומי עניין, שגרה וחזרתיות

9. יש לי נושא או שניים שאני מתעמק/ת בהם הרבה יותר מרוב האנשים, ואני יכול/ה לדבר עליהם שעות.
10. כשאני שקוע/ה בנושא שמעניין אותי, אני מאבד/ת את תחושת הזמן.
11. אני זקוק/ה לשגרה קבועה, ושינוי לא צפוי מערער אותי יותר משהוא מערער אחרים.
12. יש דברים שאני עושה תמיד באותה דרך (סדר, מסלול, אוכל), וקשה לי כשמשבשים אותם.
13. אני עושה תנועות או פעולות חוזרות כדי להירגע, כמו נדנוד, משחק בידיים או חזרה על מילים.
14. קשה לי לעבור מפעילות אחת לאחרת בלי הכנה מראש.
15. אני זוכר/ת פרטים, מספרים ועובדות בקלות, ומפריע לי כשאחרים לא מדייקים.

רגישות חושית

16. רעשים, אורות, ריחות או בדים מפריעים לי הרבה יותר משהם מפריעים לאחרים.
17. מקומות הומים כמו קניון, מסעדה או אירוע גדול מעייפים אותי או מציפים אותי.
18. יש מרקמים או טעמים שאני לא מצליח/ה לאכול, ובגדים שאני לא מצליח/ה ללבוש.
19. לפעמים אני מרגיש/ה כאב, רעב או קור רק כשהם כבר חזקים מאוד.

מאמץ והסוואה

20. כשאני עם אנשים אני מתאמץ/ת להתנהג "נכון", למשל מתכנן/ת משפטים מראש או מחקה אחרים.
21. אחרי יום עם אנשים אני מותש/ת וצריך/ה שקט כדי להתאושש.
22. מבחוץ נראה שאני מסתדר/ת, ולכן הסובבים אותי לא מבינים כמה קשה לי.

שתי שאלות על ההקשר (לא נכללות בציון)

הקשיים האלה מלווים אותי מגיל צעיר, גם אם לא תמיד ידעתי לתת להם שם.
הקשיים האלה פוגעים בתפקוד שלי בעבודה, בלימודים, בזוגיות או בחברויות.

נענו 0 מתוך 24 שאלות

איך מפרשים את התוצאה

הציון הוא סכום התשובות ל־22 התיאורים, בטווח 0 עד 66. התוצאה מחולקת לארבע רמות: 0 עד 16, 17 עד 33, 34 עד 49 ו־50 עד 66. הטווחים הם הערכה כללית של מרכז רימון. השאלון נכתב במיוחד, על בסיס התחומים של הקריטריונים ב־DSM-5, לא נבדק במחקר ואין לו ציון חיתוך מוכח. שלוש הערות על קריאת התוצאה:

  • ציון גבוה אינו אבחנה. אפשר להגיע אליו גם בגלל חרדה חברתית, הפרעת קשב, דיכאון, טראומה או תקופה עמוסה.
  • ציון נמוך אינו שולל אבחנה, במיוחד אצל מי שלמד להסתיר את הקושי.
  • המספר פחות חשוב משני דברים: האם הקשיים מלווים אתכם מגיל צעיר, והאם הם משפיעים על החיים. שני אלה הם תנאים לאבחנה, והשאלון בודק אותם בשתי השאלות האחרונות.

מה עוד יכול להיראות כך

הרבה מהתיאורים בשאלון מתאימים גם לקשיים אחרים, ולכן בירור מקצועי בודק גם אותם. לפעמים כמה מהם קיימים יחד עם אוטיזם, ולפעמים אחד מהם מאובחן קודם.

  • הפרעת קשב וריכוז: שכיחה במיוחד לצד אוטיזם. קשיי קשב, שכחה וחוסר ארגון מופיעים בשתיהן.
  • חרדה חברתית: הימנעות מאנשים וחשש משיפוט. אצל אדם עם אוטיזם ההימנעות נובעת לעיתים קרובות גם מקושי בהבנה חברתית, ולא רק מפחד משיפוט. על הנושא: טיפול בחרדה חברתית.
  • הפרעה טורדנית כפייתית: טקסים ושגרות נוקשות. אצל אנשים אוטיסטים שגרה בדרך כלל מרגיעה, ואצל אנשים עם OCD הטקס נועד להפחית חרדה שמעוררות מחשבות טורדניות.
  • דיכאון וחרדה כללית: שכיחים אצל מבוגרים אוטיסטים, בעיקר אחרי שנים של הסוואה ועומס.

בספרות המקצועית מתוארת שכיחות גבוהה של תחלואה נלווית בקרב אנשים עם אוטיזם: חרדה, הפרעת קשב, בעיות שינה ואפילפסיה. לכן קורה שמבוגר מקבל קודם אבחנה כזו, והאוטיזם מתגלה רק אחר כך.

איך נראה אבחון בוגרים בישראל

משרד הבריאות פרסם בדצמבר 2020 חוזר מנהל כללי (8/2020) שקובע כללים אחידים לאבחון אוטיזם בבוגרים מעל גיל 18. כדאי לוודא באתר משרד הבריאות אם הוא עודכן מאז. עיקרי החוזר:

  • שני מאבחנים: רופא ופסיכולוג, שכל אחד מהם עורך הערכה נפרדת. האבחנה מוכרת רק אם שניהם מסכימים עליה.
  • מי יכול לאבחן: בגילאי 18 עד 21, פסיכיאטר מומחה (ילדים או מבוגרים), נוירולוג התפתחותי, או פסיכולוג מומחה (קליני או שיקומי, או חינוכי עם הכשרה באוטיזם). מעל גיל 21, פסיכיאטר מבוגרים מומחה ופסיכולוג מומחה קליני או שיקומי. מרפא בעיסוק יכול להצטרף להערכה תפקודית וחושית.
  • מה כולל האבחון: שיחה מקיפה על ההיסטוריה הרפואית וההתפתחותית, בדיקה פסיכיאטרית ופסיכולוגית, הערכה קוגניטיבית ותפקודית, ובדיקה של אבחנות אחרות שיכולות להסביר את התמונה.
  • כלים: לסינון ראשוני משתמשים בשאלונים כמו AQ (שאלון מנת הספקטרום האוטיסטי), SRS (סולם תגובתיות חברתית) או SCQ (שאלון תקשורת חברתית), ולאבחון בכלים ייעודיים כמו ADOS-2 (תצפית מובנית לאבחון אוטיזם), ADI-R (ראיון מובנה עם ההורים על ההתפתחות) או 3Di-Adult (ראיון אבחון התפתחותי למבוגרים).
  • מידע ממקור נוסף: החוזר מבקש לקבל מידע גם מאדם שמכיר אתכם, כמו הורה או בן זוג, ולא רק מהדיווח שלכם. אם אין מי שיכול לספק אותו, המאבחנים צריכים לציין זאת ולהסביר.
  • מסמכים: רק דוח שעומד בדרישות החוזר מתקבל במוסדות המדינה, כמו הביטוח הלאומי.

איך מתכוננים לאבחון

  • כתבו דוגמאות קונקרטיות לקשיים, מגיל צעיר ועד היום.
  • אספו מסמכים מהילדות אם יש: תעודות, חוות דעת של מורים, אבחונים קודמים.
  • חשבו על אדם שמכיר אתכם מילדותכם או מהשנים האחרונות, ושאלו אותו אם יסכים להשתתף.
  • רשמו את כל הטיפולים והתרופות הקודמים.

מתי כדאי לפנות

כדאי לפנות לבירור כשהקשיים שתוארו כאן מלווים אתכם שנים והם משפיעים על העבודה, על הלימודים או על הקשרים, או כשאתם מרגישים שאתם מותשים מההסתרה. אפשר להתחיל משיחה עם רופא המשפחה, או לפנות לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש שמכיר אוטיזם אצל מבוגרים.

אם אתם מרגישים שאתם במשבר או במחשבות לפגוע בעצמכם, אפשר לפנות מיד לער"ן בטלפון 1201 או למיון.

מה עוזר אחרי האבחנה

אין "תרופה" לאוטיזם. מה שעוזר הוא הבנה עצמית, התאמות בעבודה ובבית, תמיכה בקשרים, ובמידת הצורך טיפול בקשיים הנלווים. המקורות המקצועיים מדגישים שהטיפול התרופתי מכוון לתסמינים נלווים כמו חרדה, דיכאון ואימפולסיביות, ואינו משנה את הליבה של האוטיזם. טיפולים שמותאמים לאוטיזם כוללים טיפול קוגניטיבי התנהגותי עם התאמות, פסיכותרפיה אצל מטפל שמכיר אוטיזם, אימון בכישורי תקשורת, וריפוי בעיסוק לקשיים של רגישות חושית.

איך מרכז רימון יכול לעזור

מרכז רימון אינו מבצע אבחון בעצמו, אבל כשיש מאבחן מתאים באזור אנחנו מפנים לאבחון פרטי גם מבוגרים. אצלנו אפשר לקבל התאמה של מטפל או מטפלת לליווי רגשי: להתמודדות עם חרדה, דיכאון, עומס או קשיים בזוגיות ובעבודה, גם אם אתם עדיין תוהים אם יש לכם אוטיזם וגם אם כבר אובחנתם. אפשר לשלוח הודעה ולספר בקצרה מה מעסיק אתכם, ונחזור עם הצעה.

רוצים לשוחח על התוצאה?
שלחו הודעה בווטסאפ ונחזור אליכם · התקשרו 079-5800085 · השאירו פרטים בטופס

שאלות נפוצות

האם השאלון מאבחן אוטיזם או אספרגר?

לא. הוא נכתב במרכז רימון, לא נבדק במחקר, ונועד לעזור לכם לארגן את מה שאתם חווים ולהחליט אם לפנות. אבחנה נקבעת על ידי רופא ופסיכולוג בתהליך הערכה מלא.

אפשר לקבל אבחנה בגיל 40 או 50?

כן. החוזר של משרד הבריאות חל על כל מבוגר מעל גיל 18. אנשים אוטיסטים רבים מאובחנים רק בבגרותם, לעיתים אחרי שאחד מילדיהם אובחן, ולעיתים אחרי שנים של טיפולים בקשיים אחרים.

מה ההבדל בין אספרגר לאוטיזם?

היום אין הבדל באבחנה: כולם נכללים ב־ASD. בעבר אספרגר תיאר אנשים בלי עיכוב בשפה ובלי לקות שכלית, ואת המאפיינים האלה מתארים היום במילים "אוטיזם בתפקוד גבוה". רמת התמיכה נקבעת לפי התמיכה שהאדם צריך.

אין לי מי שיעיד על הילדות שלי. אפשר לאבחן אותי?

כן. החוזר מנחה לנסות לקבל מידע ממקור נוסף, אבל כשאין כזה המאבחנים מציינים זאת בדוח. כדאי לאסוף כל מסמך מהילדות שיש לכם.

הציון שלי נמוך, ובכל זאת אני מרגיש/ה שזה אני

זו תחושה שכדאי להתייחס אליה. השאלון לא נבדק במחקר, ואנשים שהסוו את הקשיים שלהם שנים נוטים לפעמים להמעיט בתשובות לחלק מהתיאורים. אפשר להתייעץ עם איש מקצוע גם בלי ציון גבוה.

מקורות

  • מדריך האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי, המהדורה החמישית (DSM-5), האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי, 2013: קריטריונים לאבחנת הפרעה בספקטרום האוטיסטי.
  • פרק 57 על הפרעות בספקטרום האוטיסטי, מאת Hirtz ועמיתים, בספר הלימוד בנוירולוגיה של ילדים Swaiman's Pediatric Neurology.
  • פרק 76 על הפרעה בספקטרום האוטיסטי, מאת Liu ועמיתים, באותו ספר לימוד.
  • משרד הבריאות, מנכ"ל. חוזר 8/2020 (17.12.2020): אבחון רצף האוטיזם באדם הבוגר.

נבדק ואושר קלינית על ידי אלעד דהן, עובד סוציאלי קליני (MSW), פסיכותרפיסט ומדריך בפסיכותרפיה, מייסד ומנהל מרכז רימון, מדריך ומטפל מוסמך ב־CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) וב־EMDR (טיפול בעיבוד טראומה באמצעות תנועות עיניים), בעל ניסיון קליני של מעל 20 שנה.

תגיות:אוטיזםאוטיזם בתפקוד גבוהאספרגרטיפול פסיכולוגי / טיפול רגשיטיפול קוגניטיבי התנהגותי / טיפול CBTטיפול רגשיילד אוטיסטיפסיכותרפיהתסמונת אספרגר

מטפלים מומלצים בנושא