אספרגר: תסמינים, אבחון וטיפול בילדים ובמבוגרים

פורסם ב־ עודכן ב־
נער צעיר בסווטשירט אפור מביט ישר למצלמה בעוד קונפטי צבעוני עף סביבו

תסמונת אספרגר היא שם שהיה מקובל בעבר לתיאור אנשים על הספקטרום האוטיסטי שהתפתחות השפה והיכולת הקוגניטיבית שלהם תקינות בדרך כלל, אך הם עשויים להתמודד עם קשיים בתקשורת חברתית, בגמישות ובהתמודדות עם מצבים חושיים ורגשיים. כיום אספרגר אינה אבחנה נפרדת, אלא נכללת באבחנה של הפרעה בספקטרום האוטיסטי (ASD).

לעיתים משתמשים גם בביטוי אוטיזם בתפקוד גבוה, אך זהו תיאור לא רשמי שאינו משקף בהכרח את מידת התמיכה שאדם זקוק לה. אדם יכול להצטיין בלימודים ובעבודה, ובאותו זמן לחוות קושי משמעותי במצבים חברתיים, בעומס חושי או בשינויים בלתי צפויים.

במדריך הזה נסביר מה זה אספרגר, מהם התסמינים האפשריים אצל ילדים ומבוגרים, כיצד מתבצע אבחון ומה עשוי לעזור. זהו עמוד מבוא: לצד ההסברים המרכזיים תמצאו הפניות למדריכים שמעמיקים בנושאים השונים.

נער צעיר בסווטשירט אפור מביט ישר למצלמה בעוד קונפטי צבעוני עף סביבו

מה זה אספרגר?

לפעמים הקושי אינו ניכר במבט ראשון. ילד יכול לדבר בשפה עשירה, לזכור פרטים ולהפגין ידע מרשים, ובכל זאת להתקשות להצטרף למשחק של ילדים אחרים. מבוגר יכול לנהל שיחה מקצועית מצוינת, אך לצאת ממפגש חברתי בתחושה שלא הבין מה ציפו ממנו.

אצל חלק מהאנשים שאובחנו בעבר עם אספרגר, רמזים חברתיים שאינם נאמרים במפורש דורשים מאמץ מודע: מתי נכון להצטרף לשיחה, כיצד לזהות שהצד השני רוצה לסיים אותה, או איך להבין משפט שנאמר בציניות. לעיתים הקושי אינו רק בהבנת האחר, אלא גם בפער בין דרכי התקשורת של שני הצדדים.

לצד מאפיינים בתקשורת החברתית עשויים להופיע צורך בשגרה ובצפיות, תחומי עניין ממוקדים, רגישות לרעש, לאור או למגע, וקושי בהתמודדות עם עומס. אצל אנשים אחרים המאפיינים האלה יהיו שונים, ולעיתים כמעט לא ייראו מבחוץ.

גם החוזקות משתנות מאדם לאדם. יש אנשים אוטיסטים שמצטיינים בזיהוי פרטים, בחשיבה שיטתית, בהתמדה או בהעמקה בתחום שמעניין אותם. חשוב לראות את האדם השלם: לא רק את האתגרים שלו, אלא גם את היכולות, ההעדפות והצרכים הייחודיים לו.

הפער בין יכולת מילולית גבוהה לבין קושי חברתי עלול לבלבל את הסביבה. ילד עשוי להיתפס כעקשן או כמי שאינו רוצה להשתלב, ומבוגר עשוי להיתפס כמרוחק או ישיר מדי. לעיתים, מאחורי ההתנהגות שהסביבה מפרשת בדרך אחת, נמצאת חוויה אחרת לגמרי: מאמץ להבין, להתאים את עצמך ולהימנע מטעויות.

תסמונת אספרגר: למה השם עדיין בשימוש?

השם אספרגר נקשר לרופא האוסטרי הנס אספרגר, שתיאר בשנת 1944 ילדים בעלי מאפיינים ייחודיים של תקשורת חברתית, תחומי עניין והתנהגות. בהמשך הפכה תסמונת אספרגר לאבחנה רשמית נפרדת.

במהדורה הרביעית של מדריך האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי (DSM-IV) תוארה תסמונת אספרגר באמצעות קשיים באינטראקציה חברתית ודפוסים מצומצמים או חוזרים של התנהגות ותחומי עניין, ללא עיכוב משמעותי בהתפתחות השפה או ההתפתחות הקוגניטיבית.

בשנת 2013, עם פרסום DSM-5, אוחדו כמה אבחנות נפרדות שהיו נהוגות בעבר, ובהן תסמונת אספרגר, תחת אבחנה אחת: הפרעה בספקטרום האוטיסטי (ASD). השינוי נועד לשקף בצורה מדויקת יותר את החפיפה בין הקבוצות ואת השונות הרבה בין אנשים אוטיסטים.

כיום אפשר עדיין לשמוע אנשים משתמשים בשם אספרגר, במיוחד כאשר זו האבחנה שקיבלו בעבר או הדרך שבה הם בוחרים לתאר את עצמם. עם זאת, במסגרת DSM-5 האבחנה הרשמית היא ASD, בצירוף תיאור של מאפייני האדם וצרכי התמיכה שלו.

מונח למה מתכוונים בדרך כלל?
אספרגר שם של אבחנה שהייתה נהוגה בעבר, לרוב ללא עיכוב משמעותי בהתפתחות השפה או ההתפתחות הקוגניטיבית. כיום היא נכללת במסגרת ASD.
אוטיזם בתפקוד גבוה ביטוי לא רשמי, המשמש לעיתים לתיאור אנשים אוטיסטים בעלי יכולות מילוליות וקוגניטיביות טובות. הוא אינו מתאר באופן מספק את הקשיים או את צרכי התמיכה.
ASD האבחנה הרשמית של הפרעה בספקטרום האוטיסטי. היא כוללת מגוון רחב של מאפיינים וצרכי תמיכה.

להרחבה אפשר לקרוא על אוטיזם והספקטרום האוטיסטי, וכן על סימנים לאוטיזם לפי גיל.

תסמינים של אספרגר בילדים

תסמינים של אספרגר בילדים עשויים להתגלות כבר בגיל הרך, אך לעיתים הם בולטים יותר כשהדרישות החברתיות נעשות מורכבות. בגן ובבית הספר נדרש הילד להשתלב במשחק קבוצתי, להבין כללים שלא תמיד מוסברים במילים, להתמודד עם שינויים ולפתח קשרים הדדיים.

ילד שמדבר היטב, מגלה סקרנות ולומד במהירות עשוי להיראות כמי שמסתדר ללא קושי. לפעמים דווקא הפער בין היכולות שלו לבין ההתמודדות החברתית הוא שמעורר את שאלות ההורים.

מאפיינים שהורים עשויים לזהות

  • קושי במשחק חברתי: הילד רוצה להשתתף, אך מתקשה להצטרף למשחק, להתגמש כשהכללים משתנים או להבין את רצונם של ילדים אחרים.
  • שיחות סביב תחומי עניין ממוקדים: הילד מתעמק מאוד בנושא מסוים ומתקשה לעיתים להבחין אם הצד השני עדיין מעוניין בשיחה.
  • הבנה מילולית: בדיחות, ביטויים מושאלים, ציניות או מסרים עקיפים עשויים להיות מבלבלים.
  • צורך בצפיות ובשגרה: מורה מחליפה, שינוי בתוכנית או מעבר לא צפוי בין פעילויות עלולים לעורר מצוקה.
  • רגישות חושית: רעשים, ריחות, מגע, מרקמי מזון או תוויות בבגדים עשויים להיחוות בעוצמה רבה.
  • פער בין מצבים שונים: הילד עשוי להרגיש בנוח בשיחה עם מבוגר אחד, אך להתקשות בתוך קבוצת ילדים.
  • עייפות והצפה לאחר יום לימודים: המאמץ להתמודד עם דרישות חברתיות וחושיות עלול להתבטא בבית במתח, בהסתגרות או בהתפרצות רגשית.

לא כל המאפיינים מופיעים אצל כל ילד, ועוצמתם משתנה. גם התפרצות רגשית אינה מעידה בהכרח על קושי בהצבת גבולות. לעיתים היא קשורה לעומס חושי, לתסכול תקשורתי או לשינוי בלתי צפוי שהילד התקשה להתמודד איתו.

בנושא הזה הרחבנו במדריך התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים. על קשיים במשחק עם ילדים אחרים אפשר לקרוא במאמר פיתוח משחק שיתופי מותאם, ועל רגישות לרעשים ולמגע בעמוד ויסות חושי.

לעיתים ההורים רואים בבית מצוקה שאינה ניכרת בבית הספר. ילד יכול להשקיע מאמץ רב בהסתגלות למסגרת מובנית, ורק כשהוא חוזר לסביבה הבטוחה והמוכרת שלו מתגלה מידת העייפות. לכן חשוב להתייחס גם לתיאור של ההורים וגם למידע מהמסגרת החינוכית.

עם זאת, ביישנות, מופנמות או קושי חברתי אינם מעידים כשלעצמם על אוטיזם. כאשר מופיעים לאורך זמן כמה מאפיינים בתחומי התקשורת, ההתנהגות והוויסות, וכאשר הם משפיעים על ההשתלבות או על רווחת הילד, כדאי לשקול הערכה מקצועית.

אספרגר אצל מבוגרים

יש מבוגרים שמגיעים לראשונה לבירור של אספרגר או אוטיזם רק בשלב מאוחר בחייהם. בילדותם לא תמיד הייתה מודעות מספקת למאפיינים שלהם, במיוחד אם הצליחו בלימודים ולא נזקקו לסיוע לימודי משמעותי.

חלקם מספרים על תחושה מתמשכת של שונות: הם הצליחו להשתלב, אך לא תמיד הבינו מדוע אינטראקציות שנראות פשוטות לאחרים דורשות מהם מאמץ כה רב. לעיתים נלוו לכך חרדה, דיכאון או תחושות בדידות, מבלי שהתמונה ההתפתחותית הרחבה נבחנה.

איך אספרגר עשוי להתבטא בחיי היומיום?

  • בעבודה: משימות מוגדרות, נהלים ברורים וסביבה צפויה עשויים להתאים מאוד, בעוד שתקשורת עקיפה, פוליטיקה ארגונית ושינויים תכופים יכולים לעורר מתח.
  • בזוגיות: בני זוג עשויים לפרש אחרת מסרים רגשיים, ציפיות שלא נאמרו במפורש או דרכים להביע קרבה ואכפתיות. הדבר אינו מעיד בהכרח על היעדר רצון בקשר או על היעדר אמפתיה. להרחבה ראו אספרגר וזוגיות ואת המאמר על התמודדות בזוגיות עם בן זוג על הספקטרום.
  • במפגשים חברתיים: גם מפגש מהנה ומוצלח עשוי להסתיים בעייפות, במיוחד כאשר הוא דורש התמודדות עם גירויים רבים ופרשנות מתמשכת של רמזים חברתיים.

חלק מהמבוגרים מתארים תהליך ממושך של הסוואה חברתית (masking): התבוננות באחרים, אימוץ דפוסי התנהגות מקובלים והכנה מראש למצבים חברתיים. הסוואה יכולה להקל על השתלבות במצבים מסוימים, אך לעיתים היא מלווה בעייפות ובתחושה שקשה לבטא את העצמי באופן חופשי.

קבלת אבחנה בבגרות מעוררת תגובות שונות. עבור חלק מהאנשים היא מספקת הסבר מחודש לחוויות רבות לאורך החיים. אצל אחרים מתעוררות גם שאלות על מערכות יחסים, על קשיים בעבר ועל האפשרויות שלא היו זמינות להם בילדות.

מי שרוצה להתחיל לארגן את השאלות יכול להיעזר בשאלון הערכה עצמית, תוך הבנה ששאלון אינו קובע אבחנה ואינו מחליף בירור מקצועי.

אספרגר אצל בנות ונשים

אצל חלק מהבנות והנשים האוטיסטיות המאפיינים פחות גלויים לסביבה. הן עשויות ללמוד כיצד להשתלב מבחינה חברתית, לחקות התנהגויות של חברות ולהשקיע מאמץ רב בשמירה על קשרים. לעיתים הן מגיעות לבירור רק לאחר תקופות של עומס, חרדה, שחיקה או קשיים מתמשכים ביחסים.

עם זאת, אין דפוס אחד שמאפיין את כל הנשים האוטיסטיות, וגם גברים עשויים להסוות קשיים חברתיים. להרחבה ראו אספרגר אצל נשים.

מצבים שעלולים להיראות דומים לאספרגר

חלק מהמאפיינים המיוחסים לאספרגר יכולים להופיע גם במצבים אחרים. לעיתים מתקיימים כמה מצבים במקביל, ולכן חשוב להכיר את ההיסטוריה ההתפתחותית ולא להסתמך על התנהגות בודדת.

  • הפרעת קשב וריכוז (ADHD): קשיי קשב, אימפולסיביות וויסות יכולים להשפיע על התנהלות חברתית ועל הסתגלות לשינויים. ADHD ואוטיזם עשויים להתקיים יחד.
  • חרדה חברתית: הפחד מהערכה שלילית עלול להוביל להימנעות, למתח ולהסתגרות. אצל אדם אוטיסטי יכולה להתפתח גם חרדה חברתית, למשל בעקבות חוויות חוזרות של אי־הבנה או דחייה.
  • הפרעה טורדנית כפייתית (OCD): התנהגויות חוזרות יכולות להיראות דומות מבחוץ, אך חשוב לברר מה עומד מאחוריהן: האם מדובר בצורך בנוחות ובצפיות, בהתנהגות מווסתת, או בפעולה שנועדה להפחית חרדה ממחשבה טורדנית.
  • ביישנות ומופנמות: אלו מאפייני אישיות שאינם מעידים כשלעצמם על אוטיזם. באבחון בוחנים תמונה התפתחותית רחבה יותר.

ההבחנה אינה תמיד פשוטה. למשל, אדם יכול להבין היטב חלק מהמצבים החברתיים, להתקשות באחרים וגם לפתח חרדה בעקבות ניסיון חיים קודם. משום כך הערכה מקצועית אינה מבוססת על כלל אחד או על סימן יחיד.

חוזקות ויכולות שחשוב לזהות

לצד האתגרים, לאנשים אוטיסטים עשויות להיות יכולות משמעותיות בתחומים שונים: חשיבה מעמיקה, תשומת לב לפרטים, התמדה, מקוריות או ידע עשיר בנושא שמעניין אותם.

אלה אינן תכונות שמופיעות אצל כולם, אבל כאשר מזהים את החוזקות של האדם ומתאימים להן את סביבת הלימודים, העבודה והקשרים, אפשר ליצור תנאים טובים יותר להתפתחות ולתחושת מסוגלות.

המטרה אינה לדרוש מאדם אוטיסטי להתנהג בכל מצב כמו סביבתו, אלא להבין מה מקשה עליו, מה מסייע לו ומה מאפשר לו להשתתף בחיים בדרך שמתאימה לצרכיו ולבחירותיו.

מתי כדאי לפנות להערכה מקצועית?

כדאי לשקול הערכה כאשר יש דפוס מתמשך של קשיים בתקשורת חברתית לצד מאפיינים נוספים, כגון נוקשות בשגרה, תחומי עניין ממוקדים או רגישויות חושיות, וכאשר עולה צורך להבין טוב יותר את צרכי האדם.

אצל ילד הדבר עשוי להתבטא בקושי חוזר להשתלב במשחק ובקשרים חברתיים, במצוקה סביב שינויים או בעומס ניכר לאחר יום לימודים. אצל מבוגר הסיבה לפנייה יכולה להיות מאמץ חברתי מתמשך, קשיים במערכות יחסים או רצון להבין חוויות שמלוות אותו מילדות.

אין צורך להמתין למשבר כדי לפנות להתייעצות, ואפשר לקבל תמיכה בקשיים רגשיים או משפחתיים גם בלי אבחנה רשמית.

אבחון אספרגר

כיום, כאשר פונים לאבחון אספרגר, הכוונה המקצועית היא בדרך כלל להערכה של הפרעה בספקטרום האוטיסטי. האבחון נעשה בידי אנשי מקצוע בעלי הכשרה מתאימה, בהתאם לגיל ולדרישות המקובלות בישראל.

ההערכה כוללת בירור של ההתפתחות המוקדמת, מאפייני התקשורת החברתית, דפוסי התנהגות ותחומי עניין, רגישויות חושיות ותפקוד בחיי היום־יום. בהתאם לצורך נעזרים בראיונות, בתצפיות ובכלי הערכה מקצועיים. חשוב לבחון גם מצבים נוספים שעשויים להשפיע על התמונה.

שאלון באינטרנט אינו יכול לבסס או לשלול אבחנה. לעומת זאת, שיחה מקצועית מסודרת יכולה לעזור להבין האם יש מקום לבירור נוסף ואילו סוגי תמיכה עשויים להתאים.

על התהליך, אנשי המקצוע וכלי ההערכה תוכלו לקרוא בעמוד אבחון אוטיזם.

חשוב לדעת: מרכז רימון אינו מבצע אבחון אוטיזם בעצמו. כשיש מאבחן מתאים באזור, אנחנו מפנים לאבחון פרטי, בילדים ובמבוגרים, ומתאימים גם טיפול.

מה גורם לאספרגר?

אוטיזם הוא מצב נוירו־התפתחותי שמאפייניו מתחילים בתקופת ההתפתחות המוקדמת. למחקר הגנטי והנוירו־התפתחותי יש תרומה משמעותית להבנתו, אך לא קיים גורם יחיד שמסביר את כל המקרים.

אוטיזם אינו תוצאה של חינוך נוקשה, של היעדר גבולות, של יחס הורי לא מתאים או של טעות שעשו ההורים. במקום לחפש אשמים, מועיל יותר להבין את צרכי הילד ואת הדרכים שבהן המשפחה והסביבה יכולות לתמוך בו.

טיפול באספרגר: מה באמת יכול לעזור?

טיפול באספרגר אינו נועד לשנות את זהותו של אדם אוטיסטי או למחוק את מאפייניו. מטרת הטיפול והתמיכה היא להפחית מצוקה, לחזק תחושת מסוגלות, לשפר את איכות החיים ולסייע בהתמודדות עם קשיים שהאדם עצמו או משפחתו מבקשים עבורם עזרה.

הבחירה בהתערבות צריכה להתבסס על גיל, צרכים, העדפות, יכולות ורמת המצוקה — ולא רק על שם האבחנה.

  • טיפול רגשי מותאם: יכול לסייע בהתמודדות עם חרדה, בדידות, דימוי עצמי, ויסות רגשי ושחיקה. במקרים מתאימים ניתן להיעזר בטיפול קוגניטיבי־התנהגותי (CBT) מותאם, הכולל תקשורת ברורה, עבודה מעשית והתאמת הקצב והכלים לאדם.
  • חיזוק כישורים חברתיים ותקשורתיים: כאשר האדם מעוניין בכך, אפשר לעבוד על הבנה הדדית, יוזמה של קשרים, התמודדות עם אי־הסכמות ומציאת דרכי תקשורת שנוחות לו.
  • הדרכת הורים: יכולה לעזור בזיהוי מצבי עומס, בהכנה לשינויים, בהתאמת ציפיות ובבניית תקשורת שמפחיתה עימותים בבית.
  • ליווי זוגי ומשפחתי: מאפשר להבין פערים בצרכים ובדרכי תקשורת, ולפתח שפה משותפת גם כאשר לא כל בני המשפחה משתתפים בטיפול.
  • התאמות סביבתיות: הפחתת עומס חושי, הנגשת מידע, שגרה צפויה, אפשרות להפסקות ושימוש בתקשורת ישירה יכולים לשפר משמעותית את ההתמודדות היומיומית.

במקרים רבים העבודה היעילה ביותר משלבת התייחסות לאדם ולסביבה שבה הוא חי. לעיתים שינוי קטן באופן שבו מסבירים משימה, מכינים למעבר או מגיבים למצוקה עשוי להיות משמעותי מאוד.

מידע נוסף על אפשרויות טיפול רגשי אפשר למצוא במדריך מהי פסיכותרפיה?.

לא בטוחים איזה סוג של עזרה מתאים?

לפעמים השאלה הראשונה אינה אם מדובר באספרגר, אלא איך אפשר להפחית את הקושי שהילד, המבוגר או המשפחה חווים. במרכז רימון אפשר להתייעץ לגבי טיפול רגשי, הדרכת הורים וליווי משפחתי.

להתייעצות עם מרכז רימון

אפשר גם להתקשר: 079-5800085. הפנייה הראשונית אינה מחייבת התחלת טיפול.

מה הורים יכולים לעשות כבר עכשיו?

גם לפני קבלת אבחנה אפשר להתחיל ליצור בבית תנאים שמקלים על הילד. המטרה אינה לוותר על גבולות או על למידה, אלא להבין מה עומד מאחורי הקושי ולהגיב בצורה מותאמת.

  • לברר מה קדם להצפה: האם היה רעש חריג, שינוי פתאומי, אי־הבנה חברתית או הצטברות של דרישות?
  • להכין לשינויים מראש: להסביר מה עומד להשתנות, מתי, ומה צפוי לקרות לאחר מכן.
  • לדבר באופן ישיר: להעדיף בקשות ברורות על פני רמזים שאפשר לפרש בדרכים שונות.
  • לעזור להבין מצבים חברתיים: לשוחח על מה שקרה, להציע כמה פרשנויות אפשריות ולחשוב יחד על דרכי תגובה.
  • לכבד תחומי עניין: לראות בהם מקור להנאה, לידע ולחיבור, לצד תמיכה בגמישות כשזו נחוצה.
  • להתייחס לעומס ולהתאוששות: לאפשר לילד זמן שקט לאחר יום עמוס ולהתאים את הסביבה כאשר גירויים חושיים מקשים עליו.

אם עולים סימני שאלה מתמשכים, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע שמכיר את תחום ההתפתחות והאוטיזם. גם כשהמסגרת החינוכית מתארת תפקוד תקין, החוויות של הילד ושל המשפחה חשובות להבנת התמונה המלאה.

איך מרכז רימון יכול לעזור?

מרכז רימון מציע טיפול רגשי פרטני, הדרכת הורים וליווי משפחתי לאנשים ולמשפחות המתמודדים עם קשיים הקשורים לספקטרום האוטיסטי, בהתאם לצרכים ולשירותים הזמינים. ניתן לקבל טיפול ברחבי הארץ וגם אונליין.

בשיחה הראשונית ננסה להבין מהו הקושי המרכזי, איזה מענה עשוי להתאים והאם יש צורך בהערכה מקצועית נוספת. הפנייה אינה מחייבת התחלת טיפול.

אפשר להתחיל בשיחה

אם אתם מחפשים תמיכה לילד, לעצמכם או למשפחה, נשמח לעזור לכם לבחון את האפשרויות המתאימות.

השאירו פרטים ונחזור אליכם

או שלחו הודעה בווטסאפ · התקשרו: 079-5800085

שאלות נפוצות על אספרגר

מה זה תסמונת אספרגר?

תסמונת אספרגר היא שם של אבחנה שהייתה נהוגה בעבר עבור חלק מהאנשים על הספקטרום האוטיסטי, בדרך כלל ללא עיכוב משמעותי בשפה או בהתפתחות הקוגניטיבית. כיום היא נכללת באבחנת ASD. המאפיינים יכולים לכלול קשיים בתקשורת חברתית, צורך בצפיות ורגישויות חושיות, אך הם משתנים מאדם לאדם.

האם אספרגר היא מחלה?

לא. אספרגר הוא מונח היסטורי במסגרת הספקטרום האוטיסטי, המתאר מצב נוירו־התפתחותי ולא מחלה שנדבקים בה. התמיכה מתמקדת בצרכים האישיים, ברווחה הנפשית, בהתמודדות עם קשיים ובהתאמת הסביבה.

האם אספרגר עדיין אבחנה רשמית?

לא במסגרת DSM-5, שבו אוחדו האבחנות הקודמות תחת הפרעה בספקטרום האוטיסטי (ASD). המונח אספרגר עדיין מוכר ונמצא בשימוש יומיומי, במיוחד בקרב אנשים שאובחנו בעבר בשם זה.

מה ההבדל בין אספרגר לאוטיזם?

בעבר אספרגר הייתה אבחנה נפרדת בתוך קבוצת מצבים התפתחותיים. כיום היא נכללת בספקטרום האוטיסטי. ההערכה המקצועית מתייחסת למאפיינים ולצרכי התמיכה של כל אדם, ולא מניחה שיכולת מילולית גבוהה מעידה על צורך מועט בתמיכה בכל תחומי החיים.

איך מזהים אספרגר אצל מבוגרים?

אצל חלק מהמבוגרים אפשר לזהות דפוס שמלווה אותם מילדות: קשיים בתקשורת חברתית, צורך בשגרה ובצפיות, תחומי עניין ממוקדים או רגישויות חושיות. לעיתים מתלווה לכך מאמץ רב בהסתגלות למצבים חברתיים. אבחנה דורשת הערכה מקצועית של התמונה ההתפתחותית הכוללת.

האם אפשר לטפל באספרגר?

אפשר להציע טיפול ותמיכה לקשיים שמתלווים לאספרגר, כגון חרדה, מצוקה רגשית, קשיים ביחסים או עומס חושי. טיפול מותאם, הדרכת הורים, ליווי משפחתי והתאמות סביבתיות עשויים לשפר את איכות החיים. המטרה אינה לשנות את זהותו של האדם, אלא לסייע לו להתמודד עם האתגרים החשובים עבורו.

האם ילד עם אספרגר יכול להתפתח טוב?

בהחלט. ילדים אוטיסטים יכולים ללמוד, לפתח קשרים, לרכוש מיומנויות ולהתקדם בתחומים רבים. מסלול ההתפתחות שונה מילד לילד, ולכן חשוב לזהות גם את החוזקות וגם את צרכי התמיכה, ולבנות סביבה שמאפשרת למידה, השתייכות ורווחה.

אם אתם או אדם קרוב נמצאים במשבר נפשי חריף או מתמודדים עם מחשבות על פגיעה עצמית, אפשר לפנות לער"ן בטלפון 1201. במקרה של סכנה מיידית יש לפנות לשירותי החירום או לחדר מיון.

נבדק ואושר קלינית על ידי אלעד דהן, עובד סוציאלי קליני (MSW), פסיכותרפיסט ומדריך בפסיכותרפיה, מייסד ומנהל מרכז רימון, מדריך ומטפל מוסמך ב־CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) וב־EMDR (טיפול בעיבוד טראומה באמצעות תנועות עיניים), בעל ניסיון קליני של מעל 20 שנה.

תגיות:אבחון פסיכולוגיאוטיזםאוטיזם בתפקוד גבוהאספרגרטיפול פסיכולוגי / טיפול רגשיילד אוטיסטיתסמונת אספרגר

מטפלים מומלצים בנושא