הורה נרקסיסט: כשאהבה הופכת למשחק שליטה - 2026

פורסם ב־
הורה נרקסיסט: כשאהבה הופכת למשחק שליטה

"למה אתה לא יכול להיות כמו כולם?", "אחרי כל מה שעשיתי בשבילך", "את תמיד כל כך רגישה", "חשבתי שתגיע ליותר מזה". לפעמים אלה רק משפטים. אבל כאשר הם חלק מדפוס מתמשך, הם עשויים לתאר ילדות שבה הילד למד לא רק כיצד להתנהג – אלא כיצד עליו להיות כדי לשמור על הקשר עם ההורה.

להגדרה, לסוגים ולדרכי ההתמודדות הכלליות, ראו המדריך המלא לנרקיסיזם.

גדילה עם הורה נרקסיסט או הורה נרקיסיסט יכולה להיות חוויה מבלבלת במיוחד. לא תמיד מדובר בבית שנראה פוגעני מבחוץ. לעיתים ההורה משקיע מאוד בילד, דואג להצלחתו, מתגאה בו ומספר עד כמה הוא אוהב אותו. ובכל זאת, הילד מרגיש שמשהו ביחסים אינו באמת שלו: שקשה לו להיות שונה, להתנגד, להיכשל, לכעוס, להציב גבול או פשוט לרצות משהו שההורה אינו רוצה.

המאמר הזה אינו נועד לאבחן את ההורה שלכם מרחוק. המטרה היא לעזור להבין דפוסים של הורות נרקיסיסטית, את החוויה של ילד שגדל בתוך מערכת יחסים כזאת, את ההשפעות האפשריות בבגרות – וגם את הדרכים שבהן אפשר להתחיל לבנות מחדש תחושת עצמי, גבולות וקשרים בטוחים יותר.

חשוב במיוחד:

להבין מדוע הורה מתנהג באופן פוגעני אינו אומר להצדיק את ההתנהגות שלו. אדם יכול לשאת פגיעוּת, טראומה או קשיים עמוקים משלו – ובכל זאת להיות אחראי לאופן שבו הוא מתייחס לילדיו. הילד אינו אמור להפוך למטפל של ההורה, וגם בבגרות אינכם חייבים להבין, לסלוח או לשמור על קשר במחיר של פגיעה מתמשכת בעצמכם.

הורה נרקסיסט: כשאהבה הופכת למשחק שליטה
הורה נרקסיסט: כשאהבה הופכת למשחק שליטה

מהי הורות נרקיסיסטית?

המילה "נרקיסיסט" הפכה בשנים האחרונות למונח נפוץ מאוד, ולעיתים משתמשים בה כדי לתאר כמעט כל אדם אנוכי, ביקורתי או קשה. מבחינה מקצועית חשוב להיות מדויקים יותר.

לא כל הורה שתלטן, מרוכז בעצמו או ביקורתי סובל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית (NPD). אבחנה של הפרעת אישיות היא עניין קליני מורכב ודורשת הערכה מקצועית. לעומת זאת, אפשר לדבר על דפוסים נרקיסיסטיים בהורות: מצב שבו הצרכים הרגשיים, תחושת הערך או הדימוי העצמי של ההורה מקבלים מקום כה מרכזי ביחסים, עד שהילד מתקשה להתפתח כאדם נפרד בעל רגשות, רצונות וצרכים משלו.

במילים פשוטות: השאלה המרכזית אינה רק "האם ההורה שלי נרקיסיסט?", אלא גם:

  • האם היה מקום אמיתי לרגשות שלי?
  • האם יכולתי לחלוק על ההורה בלי לחשוש מאובדן אהבה?
  • האם יכולתי להיכשל מבלי להרגיש שאני מאכזב אותו כאדם?
  • האם הבחירות שלי נתפסו כשייכות לי – או כביטוי להצלחה או לכישלון שלו?
  • האם למדתי להקשיב לעצמי, או בעיקר לזהות מה ההורה צריך ממני?

איך נראים החיים עם הורה נרקסיסט?

אהבה וקבלה שעלולות להרגיש מותנות

אחת החוויות השכיחות היא התחושה שהקרבה בטוחה יותר כאשר הילד מצליח, מציית, מסכים עם ההורה או גורם לו להרגיש גאה.

המסר לא תמיד נאמר במפורש. לפעמים הילד פשוט מבחין בהבדל: כאשר הוא מצטיין – הבית חם יותר; כאשר הוא מתנגד – מופיעים קור, ביקורת, שתיקה, אכזבה או התרחקות.

עם הזמן הוא עלול להסיק: "כדי להיות אהוב, אני צריך להיות האדם שהם רוצים שאהיה."

אשמה ככלי להשפעה

"אחרי כל מה שעשיתי בשבילך".
"אם באמת היה לך אכפת ממני, לא היית עושה את זה".
"יום אחד תבין כמה פגעת בי".

הורים רבים משתמשים לעיתים באשמה – זה כשלעצמו אינו הופך אותם לנרקיסיסטים. הקושי הוא בדפוס מתמשך שבו האשמה משמשת כדי לצמצם את חופש הבחירה של הילד.

בספרות המחקרית מוכר המושג שליטה פסיכולוגית הורית (Parental Psychological Control). במקום להציב גבול להתנהגות מסוימת, השליטה מופעלת דרך עולמו הנפשי של הילד – אשמה, חרדה, משיכת חיבה, אכזבה, בושה או ערעור על זכותו לחשוב ולהרגיש אחרת.

קושי לשאת נפרדות

ילדים אמורים להתפתח בהדרגה לאנשים נפרדים מהוריהם. הם בוחרים חברים, דעות, מקצוע, זוגיות, סגנון חיים וערכים.

אצל חלק מההורים בעלי מאפיינים נרקיסיסטיים, תהליך טבעי זה עלול להיחוות כאיום. הילד שאומר "אני רוצה משהו אחר" אינו נחווה רק כילד עצמאי – אלא לעיתים כמי שדוחה, מבייש או בוגד בהורה.

לכן אדם מבוגר יכול להיות בן 35, 45 או 60, ועדיין להרגיש חרדה עזה רק מהמחשבה לומר לאביו או לאמו: "זו החלטה שלי".

התדמית המשפחתית חשובה יותר מהחוויה

בחלק מהמשפחות יש פער גדול בין מה שקורה בבית לבין מה שמוצג כלפי חוץ. המשפחה נראית מוצלחת, ההורה נתפס כחם ומסור, ולעיתים דווקא משום כך לילד קשה עוד יותר לסמוך על החוויה שלו.

הוא עשוי לחשוב: "כולם אוהבים את אבא שלי. אולי אני הבעיה".
"אמא שלי עושה בשבילי הכול. איך אני בכלל יכול לומר שהיא פוגעת בי?"

הפער בין התדמית החיצונית לבין החוויה הפרטית עלול להיות אחד המרכיבים המבלבלים ביותר של הורות נרקיסיסטית.

הורה נרקיסיסט סמוי – כשהפגיעה קשה יותר לזיהוי

לא כל הורה נרקיסיסט סמוי נראה יהיר, דומיננטי או מתרברב. לעיתים ההורה נראה דווקא פגיע, מקריב, צנוע או קורבני.

במקום "אתה תעשה מה שאני אומר", השליטה עשויה להישמע כך:

  • "לא משנה, אני כבר אסתדר לבד."
  • "אני רגיל שאף אחד לא חושב עליי."
  • "לך, תיהנה. אל תדאג לי."
  • "אני לא אגיד לך מה לעשות, אבל אני מאוד מאוכזבת."

הקושי עבור הילד דומה: הוא מרגיש אחראי למצבו הרגשי של ההורה. הוא עשוי לוותר על רצונותיו לא בגלל צעקה או איום, אלא משום שהמחיר של הבחירה העצמאית הוא אשמה כבדה.

לקריאה מורחבת על דפוס זה ניתן לקרוא גם על נרקיסיסט סמוי והדפוסים הנסתרים בקשר.

אבא נרקיסיסט – כיצד הדפוס יכול להיראות?

החיפוש "אבא נרקיסיסט" נפוץ משום שבחלק מהמשפחות האב מבטא מאפיינים נרקיסיסטיים בדרך מעט שונה. אין "טיפוס" אחד של אב נרקיסיסט, אך לעיתים נראים דפוסים כגון:

  • ציפייה שהילד ייצג את האב ויגרום לו להיראות מוצלח.
  • קושי לקבל חולשה, פחד, רגישות או בכי.
  • השוואה לאחרים ותחרותיות מוגברת.
  • לעג או הקטנה במקום הכלה.
  • כעס כאשר הילד מתנגד לסמכותו.
  • צורך להיות צודק או לקבל הערכה מבני המשפחה.
  • התייחסות להישגי הילד כהוכחה להצלחתו של האב.

ילד שגדל לצד אבא נרקיסיסט עשוי ללמוד שכדי לקבל הערכה עליו להיות חזק, מצטיין או "לא לעשות בעיות". בבגרות הדבר יכול להופיע כפרפקציוניזם, קושי לבקש עזרה, רגישות לביקורת או תחושה שהערך העצמי תלוי בהישגים.

ומה לגבי אמא נרקיסיסטית?

גם אצל אמהות יכולים להופיע דפוסים דומים – אך מערכת היחסים עם האם עשויה לכלול מאפיינים ייחודיים של תלות, אשמה, חדירה לגבולות, תחרות, ביקורת או קושי לשאת את הנפרדות של הבת או הבן.

כדי לא ליצור חפיפה בין העמודים, הכנו מדריך נפרד ומפורט העוסק במיוחד ב אמא נרקיסיסטית – תסמינים, סימנים, אמא נרקיסיסטית סמויה והשפעות בבגרות.

 

הורות נרקסיסטית - איך מזהים הורה נרקסיסט  

מה קורה לילד בתוך מערכת היחסים הזאת?

ילד תלוי בהורה שלו. עבורו, הקשר אינו מערכת יחסים שאפשר פשוט לעזוב כאשר היא אינה נעימה. לכן ילדים מפתחים דרכים יצירתיות מאוד להסתגל.

הילד לומד לקרוא את החדר

לפעמים הילד נעשה מומחה בזיהוי שינויים זעירים בטון הדיבור, בהבעות הפנים ובמצב הרוח של ההורה.

עוד לפני ששאל "מה אני רוצה?", הוא כבר יודע לשאול: "באיזה מצב רוח אבא?"
"מה יכעיס את אמא?"
"איך אני מונע פיצוץ?"

היכולת הזאת יכולה להיראות בבגרות כרגישות ואמפתיה יוצאות דופן – אך לפעמים המחיר הוא קושי לזהות מה האדם עצמו מרגיש ורוצה.

הילד עלול להפוך למרצה

אם אהבה וביטחון תלויים ביכולת לא לאכזב, ריצוי הוא פתרון הגיוני מאוד.

בבגרות אותו אדם עלול להסכים כאשר הוא רוצה לסרב, לקחת אחריות על רגשותיהם של אחרים ולהרגיש אשמה כשהוא מציב גבול.

הילד עלול לפתח קול ביקורתי פנימי

עם השנים כבר לא נדרש שההורה יאמר: "זה לא מספיק טוב".

האדם אומר זאת לעצמו.

גם כאשר הוא מצליח, משהו בתוכו שואל: "למה לא יותר?"
"מה יקרה כשיגלו שאני לא באמת מספיק טוב?"
"אני לא יכול לטעות."

ולפעמים מופיע כעס עצום

יש ילדים שמסתגלים באמצעות ציות וריצוי. אחרים באמצעות התרחקות, התנגדות או כעס. ולעיתים אותו אדם נע בין שני הקטבים.

כעס כלפי הורה שפגע בכם אינו בהכרח סימן שאתם כפויי טובה. לפעמים הוא ביטוי מאוחר לגבול שלא היה אפשר להציב בילדות.

האם צריך להרגיש אמפתיה להורה?

לא.

לפחות לא כתנאי להחלמה.

אפשר להבין מבחינה פסיכולוגית שלעיתים מאחורי התנהגות נרקיסיסטית נמצאים ערך עצמי פגיע, קושי לשאת בושה, תלות גדולה באישור חיצוני או היסטוריה התפתחותית מורכבת. פסיכולוגיית העצמי, המזוהה עם היינץ קוהוט, למשל, מדגישה את חשיבותם של אמפתיה, שיקוף וקשרים מוקדמים בהתפתחותה של תחושת עצמי יציבה.

אבל ההסבר הזה שייך להבנת התופעה – לא לחובה המוטלת על הילד להבין את ההורה.

אפשר להחזיק בשתי אמיתות בעת ובעונה אחת:

ייתכן שלהורה היו פצעים נפשיים, מגבלות או חוויות קשות משלו.
ובאותה מידה – מה שקרה לכם היה פוגע, ולעיתים קשה מאוד.

הסבל של ההורה אינו מוחק את הסבל של הילד, והבנת מקור ההתנהגות אינה הופכת אותה למקובלת.

ההשפעות האפשריות בבגרות

אין תוצאה אחת של גדילה עם הורים נרקיסיסטים. אנשים שונים מפתחים דרכי הסתגלות שונות. עם זאת, יש מספר דפוסים שחוזרים שוב ושוב:

  • ריצוי: קושי לומר "לא" בלי אשמה.
  • פרפקציוניזם: תחושה שטעות קטנה אומרת משהו עמוק על הערך שלכם.
  • רגישות לביקורת: אפילו הערה קטנה מרגישה כמו דחייה.
  • חוסר אמון בתחושות: "אולי אני מגזים?", "אולי אני רגיש מדי?".
  • קושי לזהות צרכים: קל יותר לדעת מה אחרים רוצים מאשר מה אתם רוצים.
  • חרדת נטישה: צורך חזק לשמור על הקשר גם במחיר עצמי גבוה.
  • הימנעות מאינטימיות: לפעמים דווקא התרחקות היא הדרך להימנע מפגיעה נוספת.
  • בושה עמוקה: התחושה שהבעיה אינה במה שעשיתם אלא במי שאתם.
  • כעס מודחק: שנים של כעס שלא היה בטוח להביע.
  • ערך עצמי תלוי הישגים: קושי להרגיש בעלי ערך ללא הצלחה או אישור.

כאשר מערכת יחסים נרקיסיסטית הייתה פוגענית במיוחד, אפשר לקרוא גם על פוסט טראומה אחרי קשר עם נרקסיסט.

כיבוד הורים נרקיסיסטים – האם הצבת גבול היא חוסר כבוד?

השאלה של כיבוד הורים נרקיסיסטים מורכבת במיוחד בחברה הישראלית, ובוודאי במשפחות שבהן כיבוד הורים הוא גם ערך דתי, מוסרי או משפחתי מרכזי.

אנשים רבים מרגישים שהם ניצבים בפני בחירה בלתי אפשרית: או לכבד את ההורה – או להגן על עצמם.

אבל כבוד וגבולות אינם בהכרח הפכים.

אפשר לדבר בכבוד ולהחליט שנושא מסוים אינו פתוח לדיון. אפשר לאהוב הורה ולא להסכים לספוג השפלות. אפשר לשמור על קשר מצומצם. ובמצבים מסוימים של פגיעה מתמשכת, ייתכן שאדם יבחר לצמצם קשר בצורה משמעותית או להתרחק.

ההחלטה לגבי הקשר צריכה להתחשב בחומרת הפגיעה, במידת השינוי האפשרית, במצב הנפשי שלכם ובערכים האישיים והדתיים שלכם. כאשר מדובר בקונפליקט משמעותי, כדאי לעיתים להתייעץ הן עם איש טיפול מתאים והן, אם רלוונטי, עם סמכות דתית שמבינה גם את מורכבותה של פגיעה נפשית בתוך משפחה.

גבול אינו עונש. גבול הוא דרך להגדיר מה אתם מוכנים ולא מוכנים שיקרה בתוך מערכת יחסים.

איך מציבים גבולות מול הורה נרקיסיסט?

הצבת גבול מול הורה שהיה רגיל להיות בעל השפעה רבה יכולה לעורר אשמה, פחד ואף תגובה קשה מצד ההורה.

לכן כדאי לחשוב על גבול במונחים מעשיים:

  • איזה סוג התנהגות אני לא מוכן לקבל?
  • מה אעשה אם היא תתרחש?
  • איזה מידע אישי אני בוחר לשתף?
  • כמה זמן מתאים לי להיות בשיחה או בביקור?
  • האם אני מציב גבול כדי לשנות את ההורה – או כדי להגן על עצמי?

לדוגמה, במקום: "אתה חייב להפסיק לבקר אותי", אפשר לומר: "אם השיחה עוברת לביקורת על הזוגיות שלי, אני אסיים אותה ונוכל לדבר בפעם אחרת".

ההבדל חשוב: אינכם שולטים בהתנהגות ההורה. אתם מגדירים כיצד תפעלו כאשר הגבול נחצה.

אם אתם מזהים את עצמכם כאן

לפעמים הקריאה עצמה מציפה זיכרונות, כעס, עצב או ספק: "אולי אני מגזים?". אין צורך לקבל עכשיו החלטה דרמטית לגבי הקשר עם ההורה.

אפשר להתחיל במקום הרבה יותר בסיסי: להבין מה עברתם, לזהות כיצד הדבר משפיע עליכם היום, ולבדוק אילו גבולות או שינויים יכולים לעזור לכם לחיות באופן חופשי יותר.

במרכז רימון ניתן להתייעץ ללא עלות לגבי התאמת מטפל/ת מנוסה לעבודה עם פגיעות ביחסים משפחתיים, ערך עצמי, גבולות וטראומה ביחסים. אפשר לפנות אלינו כאן להתייעצות.

גילוי עצמי וחופש רגשי: כיצד מתמודדים עם ההשפעה של אמא נרקסיסטית. תובנות מעשיות שיעזרו לך למצוא שלווה וריפוי רגשי.
גילוי עצמי וחופש רגשי: כיצד מתמודדים עם ההשפעה של אמא נרקסיסטית. תובנות מעשיות שיעזרו לך למצוא שלווה וריפוי רגשי.

איך נראית החלמה מהשפעה של הורה נרקיסיסט?

החלמה אינה מחיקה של הילדות ואינה מחייבת סליחה.

במקרים רבים מדובר בתהליך שבו האדם מפסיק בהדרגה לבנות את חייו סביב השאלה "מה יגרום לאחר להיות מרוצה ממני?" ומתחיל לברר: "מה נכון לי?"

1. לתת שם למה שחוויתם

עצם ההבנה שהיו ביחסים מנגנונים של שליטה, אשמה או ביטול רגשות יכולה להיות משמעותית. לא כדי להישאר תקועים בעבר – אלא כדי להבין מדוע דפוסים מסוימים התפתחו.

2. לזהות את הקול שהפך להיות פנימי

כאשר עולה מחשבה כמו "אסור לי לאכזב אף אחד", "אני אנוכי אם אני שם את עצמי קודם" או "אני חייב להיות מושלם", אפשר להתחיל לשאול: האם זו אמת – או כלל שלמדתי בילדות?

3. ללמוד מחדש רגשות וצרכים

עבור מי שלמד לקרוא את רגשותיו של ההורה לפני שקרא את רגשותיו שלו, זו לעיתים עבודה מרכזית.

4. לפתח גבולות

גבולות אינם רק מול ההורה. לעיתים צריך ללמוד אותם מחדש בזוגיות, בחברות ובעבודה.

5. להתאבל על מה שלא היה

חלק מההחלמה אינו רק כעס. לעיתים יש גם אבל על ההורה שרצינו שיהיה לנו, על הילדות שקיווינו לקבל ועל התקווה שיום אחד נקבל סוף סוף את האישור שחיכינו לו.

6. לבנות ערך עצמי שאינו תלוי באישור

זהו אולי אחד השינויים העמוקים ביותר: לעבור מתחושת ערך שתלויה במה חושבים עליי – לתחושה יציבה יותר של עצמי.

איזה טיפול יכול לעזור?

אין טיפול יחיד שמתאים לכל מי שגדל עם הורה נרקיסיסט. הבחירה תלויה באופי הפגיעה, בדפוסים שהתפתחו ובקשיים הנוכחיים.

  • טיפול פסיכודינמי: יכול לסייע להבין כיצד מערכות היחסים המוקדמות ממשיכות להתקיים בחוויה ובהתנהגות בהווה.
  • פסיכולוגיית העצמי: שמה דגש על התפתחות העצמי, צורכי שיקוף, אמפתיה ותחושת לכידות פנימית.
  • CBT: יכול לסייע בזיהוי אמונות כמו "אסור לי לאכזב", "אני חייב להיות מושלם" או "הצרכים שלי אנוכיים", ובבניית התנהגויות חדשות.
  • גישות מבוססות התקשרות: עשויות לסייע כאשר היחסים המוקדמים משפיעים על תחושת הביטחון והאינטימיות בהווה.
  • EMDR וגישות ממוקדות טראומה: עשויות להתאים כאשר קיימים זיכרונות פוגעניים, הצפה, דריכות או תגובות טראומטיות משמעותיות.

למידע נוסף ניתן לקרוא על טיפול רגשי וטיפול פסיכולוגי, פסיכותרפיה ועל טיפול EMDR.

שאלות נפוצות על הורים נרקיסיסטים

איך אדע אם ההורה שלי באמת נרקיסיסט?

אי אפשר לקבוע אבחנה של הפרעת אישיות על סמך מאמר באינטרנט. במקום לחפש הוכחה חד־משמעית, נסו לבחון דפוסים חוזרים: האם היה מקום לעצמי שלכם? האם רגשותיכם זכו לתוקף? האם יכולתם להציב גבולות? האם נפרדות עוררה אשמה, כעס או דחייה?

האם הורה נרקיסיסט יכול להשתנות?

אנשים יכולים להשתנות, אך שינוי משמעותי מחייב בדרך כלל הכרה בבעיה, יכולת לקחת אחריות ונכונות לעבודה טיפולית. אינכם יכולים לבצע את השינוי עבור ההורה.

האם צריך לסלוח?

לא. סליחה יכולה להיות משמעותית עבור חלק מהאנשים, ואינה מתאימה לאחרים. החלמה אינה תלויה בסליחה ואינה מחייבת ויתור על כעס מוצדק או על גבולות.

האם צריך לנתק קשר?

לא בהכרח. יש רצף רחב בין קשר קרוב לבין ניתוק: שינוי נושאי שיחה, צמצום מידע אישי, הגבלת משך מפגשים, קשר מצומצם ועוד. ההחלטה צריכה להתאים למציאות שלכם ולא לסיסמה כללית מהאינטרנט.

האם הורות נרקיסיסטית יכולה להשפיע על הזוגיות?

כן. אצל חלק מהאנשים היא עשויה להשפיע על גבולות, פחד מדחייה, ריצוי, רגישות לביקורת ובחירת בני זוג. עם זאת, אין מסלול התפתחותי יחיד וכל אדם מושפע אחרת.

מקורות מקצועיים והערה לגבי המאמר

ההסברים במאמר נשענים בין היתר על הספרות הפסיכודינמית ופסיכולוגיית העצמי בנושא נרקיסיזם, כולל עבודתם של Heinz Kohut ודיונו של Richard D. Chessick בספר Psychology of the Self and the Treatment of Narcissism.

החלק העוסק בשליטה פסיכולוגית הורית נשען, בין היתר, על מאמר הסקירה: Miri Scharf & Limor Goldner (2018), “If you really love me, you will do/be…”: Parental psychological control and its implications for children's adjustment, Developmental Review, 49, 16–30.

המקורות מספקים מסגרת להבנת מנגנונים אפשריים ואינם מאפשרים לאבחן הורה מסוים על סמך תיאור אינטרנטי.

אפשר להבין את העבר בלי להישאר כלואים בו

אם הקשר עם אבא, אמא או הורה נרקיסיסט ממשיך להשפיע על הערך העצמי, הזוגיות, הגבולות או תחושת החופש שלכם, טיפול יכול לאפשר מקום שבו החוויה שלכם נמצאת במרכז – לא החוויה של ההורה.

מרכז רימון מסייע בהתאמת מטפלות ומטפלים מוסמכים בפריסה ארצית. ההתייעצות הראשונית להתאמת טיפול אינה כרוכה בתשלום או בהתחייבות.

פנייה להתייעצות והתאמת מטפל/ת

פסיכולוגים ומטפלים מומלצים ל - נרקסיזם 

 

מחפשים פסיכולוג מומלץ? רוצים להתייעץ עם מומחה?

התקשרו אלינו עכשיו - לחצו על הקישור> צור קשר

 

סוגי טיפול מומלצים ויעילים לנרקיסזם:

נבדק ואושר קלינית על ידי , עובד סוציאלי קליני (MSW), פסיכותרפיסט ומדריך בפסיכותרפיה, מייסד ומנהל מרכז רימון, מטפל ומדריך מוסמך ב-CBT ובעל הכשרה ב-EMDR.

להורדה

תגיות:הדרכת הוריםטיפול פסיכולוגי / טיפול רגשיטיפול פסיכולוגי לילדיםטיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT ילדים ונוערטיפול רגשי לילדיםיחסי הורים וילדיםמשברי חיים

מטפלים מומלצים בנושא