תרופות הרגעה וכדורים לחרדה: קלונקס, לוריוון, ואליום ועוד

פורסם ב־
חדר שינה מעומעם עם אור שמש חודר מהחלון

תרופות הרגעה, ובהן בנזודיאזפינים כמו קלונקס, לוריוון ואליום, מקלות מצוקת חרדה במהירות אך אינן פותרות את מקורה. לפעמים החרדה נעשית כל כך חזקה, עד שקשה לחשוב על משהו אחר. הלב פועם במהירות, השרירים מתוחים, הנשימה משתנה והמחשבות מתרוצצות. ברגע כזה, הרעיון של תרופת הרגעה שיכולה להפחית במהירות את המצוקה עשוי להרגיש כמו הצלה.

ואכן, יש תרופות שיכולות להפחית חרדה ועוררות בתוך זמן קצר יחסית. עבור אדם שנמצא במשבר, שלא מצליח לישון או שחווה מצוקה חריפה, ההקלה עשויה להיות משמעותית מאוד. אבל דווקא משום שההשפעה עשויה להיות מהירה, חשוב להבין גם מה התרופה אינה עושה — ומה עלול לקרות כאשר היא הופכת לדרך העיקרית להתמודד עם פחד.

תרופות הרגעה יכולות לסייע בהפחתת תסמינים, אך לא בהכרח משנות את דפוסי החשיבה, ההימנעות וההתנהגות שמשמרים את החרדה. במקרים מסוימים הן חלק חשוב מתוכנית טיפולית, ובאחרים טיפול פסיכולוגי יכול לתת מענה מתאים יותר לקושי המתמשך.

במאמר נבין כיצד תרופות הרגעה פועלות, מה ההבדל בין סוגים שונים של כדורים, מהם הסיכונים של שימוש ממושך, כיצד נוצר מעגל של תלות בהקלה מיידית, ואיך טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לאדם לפתח ביטחון וכלים להתמודדות גם ללא הסתמכות בלעדית על התרופה.

המאמר נועד למידע כללי בלבד. אין להתחיל, להפסיק או לשנות טיפול תרופתי ללא הנחיית רופא. הופעת מצוקה חריפה או תסמינים מסוכנים מחייבת הערכה רפואית בהתאם למצב.

מהן תרופות הרגעה?

"תרופות הרגעה" הוא שם כללי למספר קבוצות של תרופות שעשויות להפחית עוררות, מתח או תחושת חרדה. לא כולן פועלות באותו מנגנון, ולא לכולן אותה מטרה רפואית.

חלק מהתרופות משפיעות על מערכת העצבים המרכזית ויכולות לגרום לתחושת רוגע או ישנוניות. אחרות משפיעות בעיקר על ביטויים גופניים מסוימים של חרדה, למשל דופק מהיר או רעד.

בשפה היומיומית משתמשים לפעמים בביטוי "כדור לחרדות" כדי לתאר כמעט כל תרופה שניתנת לאדם עם חרדה. מבחינה רפואית, לעומת זאת, חשוב להבחין בין תרופה המיועדת להקלה מהירה לבין טיפול תרופתי שמיועד להשפיע בהדרגה על הפרעה מתמשכת.

בנזודיאזפינים: תרופות הרגעה בעלות השפעה מהירה

בנזודיאזפינים הם אחת הקבוצות המוכרות של תרופות מרשם המשמשות בין היתר להרגעה ולהפחתת חרדה חריפה.

החומרים בקבוצה משפיעים על פעילותו של GABA, מוליך עצבי בעל השפעה מעכבת במערכת העצבים. הם מגבירים את השפעתו של GABA בקולטנים מסוימים, וכך מפחיתים פעילות עצבית.

השפעה זו יכולה להביא להרגעה, להפחתת מתח ולעיתים לישנוניות. הזמן שבו מתחילה ההשפעה ומשך הפעולה משתנים בין התכשירים.

דוגמאות לתרופות ממשפחת הבנזודיאזפינים

דוגמאות לחומרים פעילים בקבוצה הן לוראזפאם, דיאזפאם, אלפראזולאם וקלונאזפאם. לכל אחד מהם מאפיינים פרמקולוגיים שונים, והבחירה ביניהם דורשת התאמה רפואית.

עצם העובדה ששני תכשירים שייכים לאותה משפחה אינה אומרת שהם זהים בעוצמתם, במהירות ההשפעה שלהם או במשך פעולתם. אין להחליף ביניהם על סמך השוואה עצמאית או המלצה של אדם אחר.

הטבלה מראה לאילו שמות מסחריים נפוצים בישראל מתאים כל חומר פעיל:

חומר פעילשמות מסחריים נפוצים בישראל
לוראזפאם (Lorazepam)לוריוון (Lorivan)
דיאזפאם (Diazepam)ואליום (Valium), אסיבל (Assival)
אלפראזולאם (Alprazolam)קסנקס (Xanax)
קלונאזפאם (Clonazepam)קלונקס (Clonex)

שמות המותג מובאים לצורך זיהוי בלבד ואינם המלצה. קיימים גם תכשירים גנריים עם אותו חומר פעיל, ושמות התכשירים עשויים להשתנות. את התכשיר המתאים והמינון קובע הרופא, ואת שם התכשיר המדויק אפשר לבדוק בעלון לצרכן ובמאגר התרופות של משרד הבריאות.

באילו מצבים הן עשויות להועיל?

השימוש עשוי להישקל, בהתאם למצב, כאשר קיימת חרדה חריפה במיוחד, מצוקה זמנית משמעותית או צורך רפואי אחר המצדיק השפעה מרגיעה מהירה.

עם זאת, ההנחיות המקצועיות אינן ממליצות בדרך כלל על בנזודיאזפינים כטיפול שגרתי ומתמשך בהפרעות חרדה שכיחות. הסיבה היא הסיכונים הכרוכים בטיפול והצורך לתת מענה ארוך טווח, ולא חוסר יעילות בהפחתת החרדה.

האם כל כדור הרגעה הוא בנזודיאזפין?

לא. יש תרופות נוספות שעשויות להקל על תחושות של מתח או על סימפטומים הקשורים לחרדה. חשוב לא להתייחס לכולן כאילו היו תרופות זהות.

תרופות בעלות השפעה אנטיהיסטמינית

תרופות אנטיהיסטמיניות מסוימות, כגון הידרוקסיזין, עשויות לשמש במצבים מתאימים גם להפחתת חרדה. הן פועלות במנגנון שונה מבנזודיאזפינים, אך עלולות לגרום לישנוניות ולתופעות לוואי נוספות.

התאמתן תלויה במצב הרפואי, במחלות רקע, בתרופות אחרות ובהתוויות המאושרות.

תרופות המשפיעות על תגובות הגוף

חוסמי בטא מסוימים עשויים להפחית תסמינים גופניים כגון רעד או דופק מהיר במצבים מוגדרים, למשל בחרדת ביצוע.

הם אינם פועלים באותו מנגנון של תרופות הרגעה מרכזיות, ולא בהכרח משפיעים ישירות על המחשבות או הפחד. קיימות גם התוויות נגד ומגבלות רפואיות שחשוב לשקול.

תרופות פסיכיאטריות המיועדות לטיפול מתמשך

חלק מהתרופות המשמשות לטיפול בהפרעות חרדה מיועדות להשפיע בהדרגה על תסמיני ההפרעה, ולא לספק הרגעה מיידית.

מדובר בהבחנה חשובה בין הקלה נקודתית לבין טיפול מתמשך. לכל סוג טיפול יש מנגנון, יתרונות ומגבלות משלו.

לתרופות מסוג זה, ובהן לוסטרל וציפרלקס, מוקדש מאמר נפרד: תרופות SSRI לדיכאון ולחרדה: איך הן פועלות ולמי הן מתאימות.

טבלת השוואה בין סוגי התרופות שניתנות לחרדה

סוגדוגמאות לחומר פעיל ושם מסחרימהירות השפעהמה הן עושותנקודות לשים לב
בנזודיאזפיניםלוראזפאם (לוריוון), דיאזפאם (ואליום), קלונאזפאם (קלונקס), אלפראזולאם (קסנקס)מהירה, מדקות עד כשעהמרגיעות את מערכת העצבים ומפחיתות מתח וחרדה חריפהישנוניות, סבילות, תלות, סיכון בשילוב עם אלכוהול
אנטיהיסטמיניםהידרוקסיזין (אטרקס)יחסית מהירהמפחיתות מתח וגורמות לרוב לישנוניותישנוניות, יובש בפה, אינן מתאימות לכל אחד
חוסמי בטאפרופרנולול (דרלין)מהירהמפחיתים תסמינים גופניים כמו רעד ודופק מהיר, למשל בחרדת ביצועאינם משפיעים ישירות על המחשבות והפחד. קיימות התוויות נגד
נוגדות דיכאון (SSRI ו־SNRI)סרטרלין (לוסטרל, סרנדה), אסציטלופרם (ציפרלקס), ונלפקסין (אפקסור)הדרגתית, לרוב שבועותמשפיעות בהדרגה על תסמיני החרדה והדיכאוןתופעות לוואי בתחילת הטיפול ותסמיני הפסקה
בוספירוןבוספירון (Buspirone)הדרגתית, לרוב שבועותמשמשת לטיפול מתמשך בחרדה כלליתאינה מקנה הקלה מיידית

על המשפחה הרביעית אפשר לקרוא במאמר על תרופות SSRI לדיכאון ולחרדה ובמאמר על לוסטרל וסרנדה.

הבדלים מרכזיים בין תרופות הרגעה לתרופות מסוג SSRI

נושאתרופות הרגעה (בנזודיאזפינים)תרופות SSRI
מהירות ההשפעהמהירה, מדקות עד כשעההדרגתית, לרוב שבועות
מטרה עיקריתהקלה מיידית ונקודתית על מצוקהטיפול מתמשך בתסמיני ההפרעה
סיכון לסבילות ולתלותקיים, בעיקר בשימוש ממושךלא נחשבות ממכרות, אך הפסקה פתאומית עלולה לגרום לתסמיני הפסקה
ישנוניותשכיחהפחות שכיחה, אך תיתכן בתחילת הטיפול
טיפול בדיכאוןאינן טיפול בדיכאוןמקובלות בטיפול בדיכאון ובהפרעות חרדה

ההבדלים האלה אינם אומרים שאחת הקבוצות עדיפה. הבחירה תלויה באדם, בקושי, במצב הרפואי ובשיקול הרופא.

למה ההשפעה המהירה של תרופת הרגעה יכולה להיות כל כך משמעותית?

חרדה חריפה היא לעיתים חוויה גופנית כוללת: לחץ בחזה, רעד, מתח, תחושת מחנק או פחד שמשהו נורא עומד לקרות.

כאשר התרופה מפחיתה את העוררות, האדם יכול לחוות שינוי ממשי במצבו. המתח נחלש, המחשבות נעשות פחות מציפות ולעיתים קל יותר לנוח, להירדם או לחזור לתפקוד.

לכן אין סיבה להמעיט בערך של הקלה תרופתית כשהיא ניתנת במצב המתאים ובהנחיה רפואית. הקלה במצוקה היא מטרה טיפולית חשובה בפני עצמה.

השאלה היא מה קורה לאחר שההשפעה פוחתת, והאם האדם מקבל גם מענה לגורמים ולתהליכים שממשיכים לעורר את החרדה.

מה תרופת הרגעה לא בהכרח פותרת?

נניח שאדם חושש לנסוע ברכבת משום שהוא פוחד שיחווה התקף חרדה ולא יוכל לצאת.

כאשר הוא נוטל תרופה לפי ההנחיות שקיבל, ייתכן שהחרדה פוחתת והוא מצליח לעלות לרכבת. זה יכול להיות הישג משמעותי.

אך אם הוא מסיק מהחוויה ש"הצלחתי רק בזכות הכדור", הוא עשוי להמשיך להאמין שבלי התרופה לא יהיה מסוגל להתמודד.

ההבחנה הזו חשובה: אפשר להרגיש פחות חרדה, ובכל זאת להמשיך לפחד מהחרדה עצמה.

הימנעות עלולה להישאר גם כשהחרדה נחלשת

אדם שנמנע במשך שנים ממצבים חברתיים לא בהכרח יתחיל להשתתף בהם באופן חופשי רק משום שרמת החרדה ירדה.

ההימנעות עצמה עשויה להפוך להרגל והיא עלולה למנוע מהאדם לגלות שהוא מסוגל להתמודד. טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לשנות את דפוס ההתנהגות באופן הדרגתי.

מחשבות מאיימות לא תמיד משתנות בעקבות הרגעה

לעיתים הקושי מתבסס על פרשנויות כגון "אם הלב שלי פועם במהירות, אני עומד להתעלף", או "אם אגיד משהו לא נכון, כולם יחשבו שאני טיפש".

תרופה עשויה להפחית את עוצמת המתח, אך שינוי בפרשנויות האלה עשוי לדרוש התנסות, למידה ועבודה פסיכולוגית.

התרופה אינה משנה בהכרח את נסיבות החיים

לפעמים החרדה קשורה לשחיקה מתמשכת, למערכת יחסים מתוחה, לחוויות עבר או לקושי בהצבת גבולות.

תרופה יכולה לסייע בהפחתת המצוקה, אבל לא בהכרח לשנות את התנאים החיצוניים או את הדפוסים הבין־אישיים הקשורים אליה.

לא כל קושי דורש טיפול פסיכולוגי מעמיק. עם זאת, כדאי להתאים את הטיפול גם למה שהאדם רוצה לשנות בחייו, ולא להסתפק בעוצמת התסמינים ברגע נתון.

האם תרופות הרגעה ממכרות? ההבדל בין תלות גופנית לתלות פסיכולוגית

כאשר מדברים על הסיכונים של בנזודיאזפינים, חשוב להבחין בין כמה מושגים שלעיתים מערבבים ביניהם.

תלות גופנית

תלות גופנית פירושה שהגוף הסתגל לנוכחות התרופה, והפסקה מהירה עלולה לגרום לתסמיני גמילה.

תלות כזו יכולה להתפתח גם כאשר התרופה נלקחת בהתאם למרשם, והיא אינה מעידה כשלעצמה על התמכרות.

סבילות

סבילות פירושה שהשפעה מסוימת של התרופה נחלשת לאורך זמן. לא כל אדם מפתח סבילות, והיא עשויה להתפתח באופן שונה להשפעות שונות של התרופה.

התמכרות

התמכרות כוללת דפוס בעייתי של שימוש בחומר, כגון קושי לשלוט בשימוש והמשך שימוש למרות נזקים. היא אינה זהה לתלות גופנית, אך בנזודיאזפינים נושאים גם סיכון להתמכרות ולשימוש לרעה.

הסתמכות פסיכולוגית על התרופה

יש גם תופעה אחרת שאינה בהכרח התמכרות: אדם עלול לפתח אמונה שהוא אינו מסוגל להתמודד עם מצבים מסוימים בלי שהתרופה תהיה זמינה.

למשל, אדם עשוי להחזיק כדור בתיק כדרך להרגיע את החשש מהתקף חרדה. עצם הידיעה שהכדור נמצא איתו יכולה להפחית מתח.

זו אינה בהכרח התנהגות בעייתית, ולעיתים היא חלק מתוכנית רפואית מתאימה. אך אם הביטחון של האדם נעשה תלוי לחלוטין בזמינות התרופה, כדאי לבחון זאת בעדינות במסגרת הטיפול.

חשוב: אם אדם נוטל בנזודיאזפינים בקביעות, אין להפחית או להפסיק את השימוש באופן עצמאי. תסמיני גמילה עלולים להיות חמורים, ובמקרים מסוימים מסכני חיים.

מהן תופעות הלוואי והסיכונים של תרופות הרגעה?

הסיכונים תלויים בסוג התרופה, במצב הרפואי, במשך השימוש ובשילובים עם חומרים אחרים. בבנזודיאזפינים קיימים כמה סיכונים מרכזיים.

ישנוניות, האטה ופגיעה בריכוז

תרופות הרגעה עשויות לגרום לישנוניות, סחרחורת, האטה בתגובות וקשיי ריכוז. לעיתים יש גם פגיעה בזיכרון ובקואורדינציה.

השפעות אלה עלולות לפגוע ביכולת הנהיגה או בהפעלת ציוד מסוכן. יש לפעול בהתאם להנחיות הרופא והעלון של התכשיר.

סיכון לנפילות בגיל מבוגר

בגיל מבוגר קיימת רגישות מיוחדת לחלק מההשפעות של תרופות מרגיעות, ובהן בלבול, חוסר יציבות ונפילות.

שילוב מסוכן עם אלכוהול ותרופות אחרות

שילוב של בנזודיאזפינים עם אלכוהול, אופיואידים או חומרים אחרים המדכאים את מערכת העצבים המרכזית עלול להגביר ישנוניות ולגרום לדיכוי נשימתי מסוכן.

חשוב לעדכן את הרופא והרוקח על תרופות אחרות, תוספים ושימוש בחומרים נוספים.

תסמיני גמילה לאחר הפסקה מהירה

הפסקה פתאומית לאחר שימוש שגרם לתלות גופנית עלולה לגרום לחרדה מוגברת, קשיי שינה, רעד ותסמינים נוספים. במקרים חמורים עלולים להופיע פרכוסים.

לכן כל שינוי בטיפול קבוע חייב להיעשות במסגרת תוכנית רפואית אישית.

רוצים להרגיש בטוחים יותר, גם כשההקלה המיידית אינה זמינה?

טיפול פסיכולוגי יכול לסייע להבין את המנגנונים שמפעילים את החרדה, להפחית הימנעות ולפתח ביטחון ביכולת להתמודד עם מצבים מאתגרים.

במרכז רימון אפשר לקבל הכוונה למטפל או מטפלת שמתמחים בקשיים הרלוונטיים. אם אתם נוטלים תרופה, חשוב להמשיך במעקב הרפואי ולתאם כל שינוי עם הרופא.

רוצים לבחון התאמה של טיפול פסיכולוגי?

שלחו הודעה בווטסאפהתקשרו 079-5800085השאירו פרטים בטופס

מה ההבדל בין תרופת הרגעה לבין טיפול פסיכולוגי?

תרופת הרגעה עשויה להשפיע באופן ישיר ומהיר על העוררות ועל תחושת המצוקה. טיפול פסיכולוגי פועל בדרך אחרת: באמצעות שיחה, התנסות, למידה ועבודה על תהליכים רגשיים והתנהגותיים.

השיטות אינן בהכרח מתחרות. הן עשויות לשרת מטרות שונות, ולעיתים הן משלימות זו את זו.

טיפול CBT: לשנות את מעגל החרדה וההימנעות

בטיפול קוגניטיבי־התנהגותי בוחנים כיצד פרשנויות מאיימות, תחושות גופניות ודפוסי הימנעות משפיעים זה על זה.

לעיתים התהליך כולל חשיפה מדורגת למצבים שמעוררים פחד, תוך בניית יכולת להתמודד עם אי־ודאות ועם תחושות לא נעימות.

אפשר לקרוא בהרחבה על טיפול CBT בחרדות.

טיפול פסיכודינמי: להבין את המשמעות האישית של החרדה

לעיתים החרדה קשורה לדפוסים רגשיים ובין־אישיים מורכבים: פחד מדחייה, קושי בתלות, תחושה שצריך לשלוט בכל דבר, או קונפליקטים שקשה לתת להם ביטוי.

טיפול פסיכודינמי עשוי לסייע לזהות דפוסים כאלה, להבין את התפתחותם ואת תפקידם בחיי האדם, ולפתח דרכי התמודדות גמישות יותר.

טיפול בקבלה ומחויבות (ACT) וגישות דומות

בגישות המבוססות על קבלה ומחויבות, העבודה לא תמיד מתמקדת בהפחתת תחושות לא נעימות.

לעיתים המטרה היא לעזור לאדם להרחיב את יכולתו לפעול בהתאם לערכיו, גם כאשר קיימת אי־נוחות או אי־ודאות.

גישות אלה אינן ממליצות להימנע מטיפול תרופתי. הן מרחיבות את אפשרויות ההתמודדות.

האם אפשר לשלב תרופות הרגעה עם טיפול פסיכולוגי?

כן. במצבים מסוימים עשוי להיות מקום לשילוב, כאשר הוא מבוסס על הערכה רפואית ותוכנית טיפולית ברורה.

למשל, אדם שעובר משבר חריף עשוי להיעזר בטיפול רפואי כדי להפחית את המצוקה, ובמקביל להתחיל תהליך פסיכולוגי.

לצד זאת, חשוב להימנע מהנחה שכל שימוש בתרופת הרגעה מחזק בהכרח את החרדה, או שכל טיפול פסיכולוגי מחייב הימנעות מוחלטת מתרופות.

כאשר מתבצע טיפול בחשיפה, המטפל והרופא יכולים להביא בחשבון כיצד התרופה משתלבת בתהליך הלמידה וההתמודדות.

חשוב במיוחד שלא לבצע שינויים עצמאיים בטיפול התרופתי לצורך תרגול או חשיפה.

מתי כדאי לבקש הערכה או לשקול טיפול פסיכולוגי?

כדאי לפנות להערכה מקצועית כאשר החרדה מצמצמת את החיים, מפריעה לשינה, לקשרים או לתפקוד, או כאשר הצורך בהרגעה נעשה מרכזי יותר ויותר.

גם מי שכבר מקבל טיפול תרופתי ומרגיש הקלה יכול להפיק תועלת מעבודה על תחומים שעדיין מעוררים קושי.

אם מתעורר חשש לתלות בתרופה, לשימוש החורג מהמרשם או לתסמיני גמילה, חשוב לפנות לרופא ולא לנסות להפסיק לבד.

במקרה של קושי בנשימה, ירידה משמעותית במצב ההכרה, פרכוס או מצב מסכן חיים, יש לפנות לעזרה רפואית דחופה.

שאלות נפוצות על תרופות הרגעה

האם תרופת הרגעה פועלת מיד?

חלק מתרופות ההרגעה משפיעות במהירות יחסית, אך לא כל התרופות פועלות באותה צורה. זמן ההשפעה תלוי בחומר הפעיל ובמאפייני התכשיר.

האם כל כדור לחרדות גורם לישנוניות?

לא. יש תרופות שעשויות לגרום לישנוניות משמעותית, ואחרות שאינן מיועדות להשפעה מרדימה. חשוב לברר את תופעות הלוואי של התרופה המסוימת.

האם כדור פסיכיאטרי משנה את האישיות?

"כדור פסיכיאטרי" הוא מונח רחב מאוד, שאינו מתאר תרופה מסוימת. תרופות שונות משפיעות בדרכים שונות. חלקן עשויות לגרום לישנוניות או לשינוי בתחושת הערנות, אך אין להסיק מכך שהמטרה היא לשנות את האישיות.

האם אפשר להתמכר לתרופות הרגעה גם אם לוקחים אותן לפי מרשם?

בבנזודיאזפינים קיימים סיכונים לתלות גופנית, לשימוש בעייתי ולהתמכרות. תלות גופנית יכולה להיווצר גם בשימוש לפי מרשם, אך אינה זהה להתמכרות.

האם מותר להפסיק כדור הרגעה כשכבר מרגישים טוב?

אין להפסיק טיפול קבוע ללא התייעצות עם הרופא. הפסקה פתאומית של בנזודיאזפינים לאחר התפתחות תלות גופנית עלולה להיות מסוכנת.

האם טיפול פסיכולוגי יכול להחליף תרופת הרגעה?

במקרים מסוימים טיפול פסיכולוגי יכול לספק מענה משמעותי לקושי, ולעיתים הוא חלק מתהליך שבו נבחן גם הצורך בהמשך טיפול תרופתי. כל שינוי בתרופה צריך להיעשות עם הרופא.

האם התרופה פותרת את הסיבה לחרדה?

תרופות עשויות להפחית מצוקה ותסמינים, ולעיתים השיפור מאפשר גם שינויים חיוביים בתפקוד. עם זאת, דפוסי הימנעות, פרשנויות מאיימות וקשיים ביחסים עשויים להזדקק למענה פסיכולוגי נוסף.

להירגע עכשיו ולבנות יכולת להתמודד בהמשך

תרופות הרגעה יכולות להיות כלי רפואי חשוב להקלה על מצוקה חריפה. עבור חלק מהאנשים, ההקלה מאפשרת לנוח, להתארגן ולחזור לתפקוד.

אך כאשר מדובר בחרדה חוזרת או מתמשכת, כדאי לבחון איך להפחית את העוררות ברגע קשה, ובנוסף איך להפחית הימנעות, לפתח ביטחון ולהרחיב את היכולת לשאת אי־ודאות ורגשות לא נעימים.

טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי אינם חייבים להיות חלופות מנוגדות. התאמה מקצועית של כל אחד מהם יכולה לעזור לבנות תוכנית טיפול שמתייחסת גם למצוקה המיידית וגם לאיכות החיים לאורך זמן. כך אפשר לראות בתרופות הרגעה חלק מתוכנית רחבה יותר, ולא את הפתרון היחיד.

מחפשים דרך להתמודד עם החרדה גם לטווח הארוך?

למי שנוטלים תרופות הרגעה וכדורים לחרדה, במרכז רימון אפשר לקבל עזרה בהתאמת מטפל או מטפלת בהתאם לאופי הקושי, להעדפות האישיות ולגישה הטיפולית המתאימה.

אם אתם נוטלים תרופות הרגעה, הטיפול הפסיכולוגי יכול להתקיים לצד מעקב רפואי. אין לשנות טיפול תרופתי ללא הנחיית הרופא.

רוצים הכוונה להתאמת מטפל?

שלחו הודעה בווטסאפהתקשרו 079-5800085השאירו פרטים בטופס

מקורות מקצועיים


נבדק ואושר קלינית על ידי , עובד סוציאלי קליני (MSW), פסיכותרפיסט ומדריך בפסיכותרפיה, מייסד ומנהל מרכז רימון, מדריך ומטפל מוסמך ב-CBT ו-EMDR, בעל ניסיון קליני של מעל 20 שנה.

מטפלים מומלצים בנושא