לוסטרל (סרטרלין): השפעה, תופעות לוואי ומה חשוב לדעת

פורסם ב־
אריזת בליסטר עם כדורים לבנים וכחולים

לוסטרל (Lustral) וסרנדה (Serenada) הן שמות מסחריים של תרופה שהחומר הפעיל בה הוא סרטרלין (Sertraline). התרופה שייכת למשפחת ה־SSRI, נוגדי דיכאון שפועלים על מערכת הסרוטונין במוח (על קבוצת התרופות הזאת אפשר לקרוא במאמר על תרופות SSRI לדיכאון ולחרדה). היא משמשת לטיפול בכמה הפרעות נפשיות, ובהן דיכאון, חרדה והפרעה טורדנית־כפייתית, בהתאם להתוויה הרפואית של התכשיר ולשיקול דעתו של הרופא.

המאמר נועד להסביר מה סרטרלין יכולה לעשות, מתי עשויים להרגיש את השפעתה, אילו קשיים יכולים להישאר גם כשהטיפול מועיל, ומדוע לעיתים חשוב לשלב בו גם טיפול פסיכולוגי.

מה אנשים מרגישים כשהטיפול התרופתי מתחיל לעבוד? לפעמים השינוי מתחיל דווקא בתחושה שמשהו פחות מכביד. אדם שסבל מחרדה מתמשכת מגלה שהוא נרדם ביתר קלות. מישהי שהתקשתה לצאת מהבית מצליחה לחזור לעבודה. אדם אחר מרגיש שהמחשבות הטורדניות עדיין מופיעות, אבל הן כבר אינן משתלטות על כל היום.

אצל חלק מהאנשים, שינויים כאלה מתרחשים בעקבות טיפול בלוסטרל. אצל אחרים התרופה עוזרת רק באופן חלקי, מלווה בתופעות לוואי או אינה מביאה לשיפור המיוחל. יש גם מי שמרגישים הקלה משמעותית, ובכל זאת מגלים שהקשיים שהביאו אותם לטיפול לא נעלמו לחלוטין.

המאמר מספק מידע כללי ואינו תחליף לייעוץ רפואי. אין להתחיל טיפול, לשנות מינון, להחליף תכשיר או להפסיק לוסטרל או סרנדה ללא הנחיה מהרופא המטפל.

מה זה לוסטרל ומה ההבדל בינה לבין סרנדה?

לוסטרל (Lustral) וסרנדה (Serenada) הן תרופות מרשם המכילות את אותו חומר פעיל: סרטרלין. החומר שייך לקבוצת ה־SSRI, תרופות המשפיעות על מערכת הסרוטונין במוח באמצעות עיכוב הספיגה החוזרת של סרוטונין בין תאי עצב.

מבחינה רפואית, החומר הפעיל הוא המרכיב המרכזי האחראי להשפעה הטיפולית. בין תכשירים מסחריים שונים עשויים להיות הבדלים בחומרים הלא־פעילים, בצורת התכשיר ובמאפיינים נוספים.

לכן, אם הרופא או הרוקח מציעים החלפה בין לוסטרל לסרנדה, מדובר בתכשירים שמבוססים על אותו חומר פעיל, אך עדיין חשוב לוודא שההחלפה מתאימה למרשם ולהנחיות שקיבלתם. במקרה של תגובה חריגה לאחר החלפה, כדאי להתייעץ עם הרופא או הרוקח.

חשוב גם להבחין בין השם של התרופה לבין הבעיה שבגללה היא נרשמה. שני אנשים שנוטלים סרטרלין עשויים להתמודד עם קשיים שונים מאוד ולהזדקק לתוכניות טיפול שונות.

לוסטרל וסרנדה מול תרופות אחרות במשפחת ה־SSRI

לוסטרל וסרנדה הן רק חלק ממשפחה רחבה. הטבלה מראה באילו שמות מסחריים נמכרות בישראל תרופות נוספות באותה משפחה (על כל המשפחה אפשר לקרוא במאמר על תרופות SSRI):

חומר פעילשמות מסחריים נפוצים בישראלמשפחה
סרטרליןלוסטרל, סרנדהSSRI
אסציטלופרםציפרלקסSSRI
ציטלופרםציפרמילSSRI
פלואוקסטיןפרוזקSSRI

ההבדלים בין התרופות במשפחה נוגעים לפרופיל תופעות הלוואי, לאינטראקציות עם תרופות אחרות, למשך הפעולה ולהתוויות המאושרות. את הבחירה ביניהן קובע הרופא לפי המצב האישי, ולא לפי השוואה עצמאית.

שמות המותג מובאים לצורך זיהוי בלבד ואינם המלצה. קיימים גם תכשירים גנריים עם אותו חומר פעיל, ושמות התכשירים עשויים להשתנות. את התכשיר המתאים והמינון קובע הרופא, ואת שם התכשיר המדויק אפשר לבדוק בעלון לצרכן ובמאגר התרופות של משרד הבריאות.

איך לוסטרל משפיעה על המוח ועל החוויה הרגשית?

סרטרלין מעכבת את פעילותו של חלבון האחראי לספיגה חוזרת של סרוטונין לתוך תא העצב. הפעולה משנה את זמינות הסרוטונין במרווח שבין תאי עצב, ובהמשך עשויים להתרחש תהליכי הסתגלות נוספים במערכת העצבים.

אף שהפעולה על נשא הסרוטונין מתחילה מוקדם יחסית, ההשפעה הקלינית בדרך כלל אינה מיידית. שיפור בתסמינים עשוי להופיע בהדרגה לאורך מספר שבועות.

האם התרופה מעלה את רמת האושר?

לא זו הדרך המדויקת להבין את השפעתה. לוסטרל אינה אמורה ליצור אושר מלאכותי או לפתור כל חוויה רגשית לא נעימה. מטרתה היא להפחית תסמינים של הפרעה נפשית, למשל חרדה שמגבילה את החיים או מצב רוח ירוד ומתמשך שפוגע בתפקוד.

אדם יכול להרגיש עצב, אכזבה או פחד גם כשהתרופה מועילה. רגשות כאלה הם חלק טבעי מהחיים. השאלה החשובה היא האם המצוקה נעשית פחות משתלטת, והאם האדם מצליח לתפקד ולחיות באופן קרוב יותר לרצונותיו ולצרכיו.

האם דיכאון וחרדה נגרמים פשוט ממחסור בסרוטונין?

לא ניתן להסביר דיכאון או חרדה באמצעות מחסור פשוט ומוכח בסרוטונין אצל כל אדם. אלה מצבים מורכבים המושפעים מגורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים.

העובדה שסרטרלין עשויה לעזור אינה מוכיחה שהקושי התחיל דווקא בגלל חוסר בסרוטונין. המנגנון התרופתי ידוע יותר מהמנגנונים המלאים שמסבירים מדוע אדם מסוים מגיב לטיפול.

באילו מצבים לוסטרל עשויה לעזור?

סרטרלין משמשת לטיפול בכמה הפרעות נפשיות. ההתוויות המאושרות עשויות להיות שונות בין תכשירים ומדינות, ולכן יש להסתמך על העלון הישראלי המעודכן ועל החלטת הרופא המטפל.

כאשר הדיכאון פוגע בתפקוד

אצל חלק מהאנשים לוסטרל עשויה להפחית מצב רוח ירוד, אובדן עניין והנאה, תחושת כובד נפשי ותסמינים נוספים המלווים אפיזודה דיכאונית.

השיפור יכול לאפשר חזרה הדרגתית לפעילות, למפגשים חברתיים או לתפקוד בעבודה. עם זאת, הוא אינו תמיד מלא, ולעיתים נדרשת התערבות טיפולית נוספת.

כאשר החרדה מצמצמת את החיים

חרדה יכולה לגרום לאדם להתנהל סביב ניסיונות חוזרים להימנע מסכנה. הוא בודק, נזהר, מבטל תוכניות ומצמצם בהדרגה את מרחב הפעולה שלו.

סרטרלין עשויה להפחית את עוצמת החרדה, את המתח המתמשך ואת חלק מהתסמינים הגופניים הנלווים. אך הרגלי ההימנעות שנבנו במשך חודשים או שנים אינם נעלמים בהכרח מעצמם.

בהפרעת פאניקה

בהפרעת פאניקה, אדם עלול לחוות התקפי פחד עזים לצד חשש מתמיד שהתקף נוסף יתרחש. לפעמים החשש מההתקף נעשה מגביל יותר מההתקף עצמו.

כאשר סרטרלין מתאימה מבחינה רפואית, היא עשויה להפחית את התסמינים. לצד זאת, טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לעבוד על הפחד מתחושות גופניות ועל ההימנעות שהתפתחה סביבן.

בהפרעה טורדנית־כפייתית (OCD)

בהפרעה טורדנית־כפייתית מופיעות מחשבות חודרניות ומטרידות, ולעיתים גם פעולות חוזרות שמטרתן להפחית חרדה או למנוע תוצאה מאיימת.

סרטרלין עשויה להפחית את עוצמת התסמינים, אך שינוי מעגלי הטקסים וההימנעות נעשה לעיתים באמצעות טיפול פסיכולוגי ייעודי מסוג חשיפה ומניעת תגובה (ERP).

אפשר לקרוא בהרחבה על טיפול בהפרעה טורדנית־כפייתית.

תוך כמה זמן לוסטרל מתחילה להשפיע?

התגובה לסרטרלין משתנה בין אנשים. חלקם מבחינים בשיפור ראשוני במהלך השבועות הראשונים, ואצל אחרים נדרש זמן רב יותר להערכת ההשפעה.

לעיתים אפשר להעריך את התגובה לאחר כמה שבועות, אך בחלק מהמצבים נדרש מעקב ממושך יותר. חשוב להבחין בין שיפור חלקי לבין השפעה טיפולית מספקת על ההפרעה.

בתחילת הטיפול עלולות להופיע גם תופעות לוואי עוד לפני שמורגשת הקלה. אצל חלק מהאנשים תופעות אלה נחלשות עם הזמן.

אם לאחר תקופה של טיפול לא חל שיפור מספק, או אם מופיעות תופעות מטרידות, חשוב לשוחח עם הרופא. אין לשנות את הטיפול באופן עצמאי.

מה לוסטרל לא פותרת? ההבדל בין הקלה בתסמינים לשינוי פסיכולוגי

זו אולי השאלה החשובה ביותר למי שמקבל טיפול בסרטרלין.

טיפול תרופתי יכול להפחית מצוקה נפשית באופן משמעותי. לעיתים ההקלה מאפשרת לאדם לחזור לדברים שלא הצליח לעשות זמן רב. אך הקלה בתסמינים אינה תמיד שקולה לפתרון של כל הקשיים הרגשיים וההתנהגותיים שנלוו להם.

1. התרופה לא בהכרח משנה דפוסי הימנעות

נניח שאדם נמנע במשך שנים מדיבור בישיבות משום שהוא חושש שיישמע טיפשי. בהשפעת הטיפול התרופתי, החרדה עשויה לרדת באופן ניכר.

אבל הוא עדיין עשוי לבחור לשתוק, משום שהשתיקה כבר הפכה להרגל אוטומטי. כדי לחזור להשתתפות פעילה, ייתכן שיצטרך להתנסות בהדרגה במצבים שמהם נמנע.

2. התרופה לא בהכרח משנה אמונות עמוקות על העצמי

אדם שגדל בתחושה שעליו להצליח תמיד כדי להיות ראוי לאהבה עשוי להמשיך לשפוט את עצמו בחומרה גם לאחר שחל שיפור במצבו הנפשי.

הטיפול התרופתי עשוי להפחית את עוצמת המצוקה, אך עבודה פסיכולוגית יכולה לסייע לזהות דפוסים של ביקורת עצמית, להבין את התפתחותם ולפתח יחס גמיש וחומל יותר כלפי העצמי.

3. התרופה לא מתקנת מעצמה קשיים במערכות יחסים

לעיתים המצוקה מתרחשת בתוך קשר זוגי מתוח, מערכת יחסים משפחתית מורכבת או סביבה שאינה מאפשרת ביטחון רגשי.

הפחתת החרדה או הדיכאון עשויה לסייע לאדם להתמודד עם הקשיים, אבל לא בהכרח תשנה את דפוסי התקשורת, את הקונפליקטים או את תנאי החיים עצמם.

4. התרופה לא מעבדת חוויות עבר במקומו של האדם

חוויות של אובדן, דחייה, פגיעה או טראומה עשויות להמשיך להשפיע על תחושת הביטחון, על היחסים ועל האופן שבו אדם מפרש מצבים.

גם כאשר הטיפול התרופתי מפחית תסמינים, ייתכן שיישאר צורך בעיבוד החוויות ובבניית דרכי התמודדות חדשות.

עם זאת, אין פירוש הדבר שכל אדם שנוטל לוסטרל חייב לעבור טיפול פסיכולוגי, או שקיימת תמיד בעיית עומק נסתרת. יש אנשים שהטיפול התרופתי מספק להם מענה טוב, ויש אחרים שמפיקים תועלת משמעותית משילוב של גישות טיפוליות.

מרגישים שהתרופה עוזרת, אבל משהו עדיין נשאר תקוע?

לפעמים החרדה פוחתת, אך ההימנעות נמשכת. לפעמים מצב הרוח משתפר, אבל הביקורת העצמית והקשיים ביחסים נשארים.

טיפול פסיכולוגי יכול לסייע לזהות את הדפוסים האלה ולעבוד עליהם בקצב המתאים. במרכז רימון ניתן לקבל הכוונה להתאמת מטפל או מטפלת בהתאם לקושי ולצרכים האישיים.

רוצים לבחון התאמה של טיפול פסיכולוגי?

שלחו הודעה בווטסאפהתקשרו 079-5800085השאירו פרטים בטופס

לוסטרל תופעות לוואי: מה חשוב להכיר?

כמו כל טיפול תרופתי, גם סרטרלין עלולה לגרום לתופעות לוואי. לא כל אדם יחווה אותן, וחומרתן ומשכן משתנים.

בחילות, הפרעות במערכת העיכול וכאבי ראש

בחילה, שלשול, אי־נוחות בבטן וכאבי ראש הם בין התופעות האפשריות. חלקן מופיעות בעיקר בתחילת הטיפול ונחלשות בהמשך.

שינויים בשינה ובעוררות

חלק מהאנשים מדווחים על קשיי הירדמות, שינה לא רציפה או תחושת עוררות. אחרים חווים דווקא עייפות או ישנוניות.

אי־שקט משמעותי, החמרה חריגה בחרדה או שינוי ניכר בהתנהגות מחייבים התייעצות רפואית.

שינויים בתיאבון ובמשקל

במהלך הטיפול ייתכנו שינויים בתיאבון ובמשקל. השינוי אינו אחיד אצל כולם, והוא עשוי להיות מושפע גם מהשיפור או ההחמרה במצב הנפשי ומהרגלי החיים.

השפעה על התפקוד המיני

ירידה בחשק המיני, קושי להגיע לאורגזמה ושינויים נוספים בתפקוד המיני מוכרים כתופעות אפשריות של סרטרלין.

כדאי לדבר עליהן באופן פתוח עם הרופא. אין צורך להמתין עד שהתופעה תפגע באופן משמעותי בזוגיות או באיכות החיים.

קיימים גם דיווחים על פגיעה מינית הנמשכת לאחר הפסקת הטיפול. מדובר בסיכון שמוכר לרשויות רגולטוריות, אך שכיחותו המדויקת עדיין אינה מבוססת היטב.

קהות רגשית: כשההקלה מלווה בתחושת ריחוק

יש מטופלים שמתארים חוויה של קהות רגשית: פחות עצב וחרדה, אבל גם פחות שמחה, התרגשות או חיבור רגשי.

לעיתים קשה להבחין בין השפעת התרופה לבין תסמינים שנותרו מההפרעה המקורית, כגון אובדן הנאה. אם התחושה מטרידה, כדאי לברר אותה במסגרת המעקב הרפואי.

מתי חשוב לפנות לרופא במהלך הטיפול?

חשוב לדווח לרופא על תופעות לוואי חדשות, על החמרה במצב הנפשי ועל שינוי משמעותי בתפקוד.

יש חשיבות מיוחדת למעקב בתחילת הטיפול ובתקופות של שינוי בטיפול, במיוחד אצל צעירים ואנשים עם סיכון מוגבר לאובדנות.

הופעה של מחשבות חדשות על פגיעה עצמית, אי־שקט חריג, תחושת אנרגיה יוצאת דופן לצד ירידה בצורך בשינה, או שינוי התנהגותי קיצוני, מצריכים הערכה רפואית מהירה.

סרטרלין עשויה לקיים אינטראקציות עם תרופות וחומרים אחרים. שילובים מסוימים עלולים להגביר את הסיכון לדימום או לתסמונת סרוטונין. יש לעדכן את הרופא והרוקח בכל תרופה, תוסף או חומר שנלקחים.

חום גבוה, בלבול משמעותי, רעד או נוקשות חריגים והחמרה מהירה במצב הגופני עשויים לחייב בירור רפואי דחוף.

אם קיימת סכנה מיידית לפגיעה עצמית או באחרים, יש לפנות לשירותי החירום או לחדר מיון.

האם לוסטרל ממכרת? ומה קורה כשמפסיקים לקחת אותה?

סרטרלין אינה נחשבת לתרופה ממכרת במובן המקובל של שימוש כפייתי בחומר לצורך השגת תחושת אופוריה.

עם זאת, הגוף עשוי להסתגל לטיפול, ולכן הפסקה פתאומית או הפחתה מהירה מדי עלולות לגרום לתסמיני גמילה.

תסמינים אפשריים כוללים סחרחורת, בחילה, הפרעות שינה, תחושות דמויות זרם חשמלי, אי־שקט, עצבנות ותחושת חרדה.

אצל חלק מהאנשים התסמינים קלים וחולפים. אצל אחרים הם עלולים להיות משמעותיים ולהימשך זמן רב יותר.

אין להפסיק לוסטרל או סרנדה באופן עצמאי. החלטה על סיום טיפול מחייבת תוכנית אישית עם הרופא, תוך התחשבות במשך השימוש, בתגובה לטיפול ובתסמינים שמתפתחים במהלך ההפחתה.

איך יודעים אם החרדה חזרה או שמדובר בתסמיני גמילה?

זו שאלה חשובה, משום ששני המצבים יכולים לכלול חרדה, הפרעות שינה ושינוי במצב הרוח.

העיתוי של הופעת התסמינים, אופיים והקשר שלהם לשינוי בטיפול עשויים לסייע בהבחנה. למשל, תחושות דמויות זרם חשמלי וסחרחורת בסמיכות להפסקה יכולות להתאים לתסמיני גמילה.

אין להניח שכל החמרה לאחר הפסקת התרופה מעידה בהכרח על חזרת ההפרעה. חשוב לבצע את ההערכה עם הרופא.

איזה טיפול פסיכולוגי יכול לעזור לצד לוסטרל?

טיפול פסיכולוגי עשוי להוסיף מרכיבים שהתרופה אינה מספקת באופן ישיר: תרגול, למידה, בחינה של דפוסים, הבנת חוויות והתמודדות עם קשיים במערכות יחסים.

CBT: לעבוד על המעגל שמשמר חרדה

טיפול קוגניטיבי־התנהגותי יכול לסייע לזהות את הקשר בין מחשבות מאיימות, תחושות גופניות והימנעות. בהפרעות חרדה רבות, הטיפול כולל חשיפה מדורגת למצבים שהאדם חושש מהם.

לדוגמה, אדם שחווה שיפור בעקבות סרטרלין עדיין עשוי להימנע מנסיעות ארוכות מחשש להתקף פאניקה. עבודה טיפולית יכולה לסייע לו לחזור בהדרגה לפעילויות שמהן נסוג.

אפשר לקרוא עוד על טיפול קוגניטיבי־התנהגותי.

טיפול פסיכודינמי: להבין דפוסים רגשיים ויחסים

יש אנשים שמבקשים להבין, מעבר להפחתת התסמינים, מדוע הם מוצאים את עצמם שוב ושוב בתוך חוויות של אשמה, דחייה, תלות או פחד מקרבה.

טיפול פסיכודינמי עשוי לסייע בחקירה של דפוסים כאלה, בהבנת הקשר בין חוויות עבר ליחסים בהווה, ובהרחבת היכולת להבין ולווסת רגשות.

עבודה על דפוסי חיים ויחסים

לפעמים עיקר הקושי קשור לשחיקה, להתמודדות עם ביקורת עצמית, לקושי להציב גבולות או ליחסים טעונים.

במצבים כאלה הטיפול הפסיכולוגי עשוי לעסוק בפיתוח מיומנויות, בחיזוק תחושת המסוגלות ובשינוי דפוסים בין־אישיים.

הבחירה בין הגישות תלויה באבחנה, במטרות הטיפול, בהעדפות המטופל ובמאפיינים של הקושי, ולא בשם התרופה.

איך יודעים אם הטיפול בלוסטרל באמת עוזר?

לפעמים השאלה "האם אני מרגיש טוב יותר?" כללית מדי. כדאי לשים לב גם לשינויים בתפקוד ובאיכות החיים.

למשל, אפשר לבחון אם האדם ישן טוב יותר, מצליח לבצע פעולות שנמנע מהן, משתתף יותר במפגשים חברתיים, או מרגיש פחות מוצף במחשבות.

כדאי לשאול גם מה לא השתנה: האם עדיין קיימת הימנעות? האם הביקורת העצמית נשארה חריפה? האם היחסים הקרובים ממשיכים לעורר מצוקה?

התשובות אינן מלמדות בהכרח שהתרופה נכשלה. הן יכולות לעזור להבחין בין מרכיבים שהשתפרו לבין תחומים שדורשים התייחסות נוספת.

שאלות נפוצות על לוסטרל וסרנדה

האם לוסטרל וסרנדה הן אותה תרופה?

שתיהן מכילות את החומר הפעיל סרטרלין. הן עשויות להיות שונות במרכיבים שאינם פעילים ובמאפייני התכשיר. כל החלפה צריכה להתאים למרשם ולהנחיות הרופא והרוקח.

האם לוסטרל יכולה להגביר חרדה בתחילת הטיפול?

כן. אצל חלק מהאנשים מופיעים בתחילת הטיפול אי־שקט, עוררות או החמרה זמנית בחרדה. אם השינוי משמעותי או מדאיג, יש ליצור קשר עם הרופא.

האם לוסטרל גורמת לעייפות?

היא עשויה לגרום לעייפות או לישנוניות אצל חלק מהאנשים, ולאי־שקט או קשיי שינה אצל אחרים. חשוב לעדכן את הרופא אם התופעה מפריעה לתפקוד.

האם לוסטרל גורמת להשמנה?

שינויים במשקל אפשריים במהלך טיפול בסרטרלין, אך אינם מתרחשים באותו אופן אצל כולם. גם שינויים בתיאבון, בפעילות ובמצב הנפשי עשויים להשפיע.

האם לוסטרל משנה את האישיות?

המטרה הטיפולית היא להפחית תסמינים ולא לשנות את זהותו של האדם. עם זאת, חלק מהמטופלים מדווחים על שינוי בחוויה הרגשית. תחושות כאלה ראויות להתייחסות במסגרת המעקב.

האם אפשר לשלב לוסטרל עם טיפול פסיכולוגי?

כן. במצבים רבים אפשר לשלב טיפול פסיכולוגי וטיפול תרופתי. ההתאמה תלויה בהפרעה, בחומרתה, בהעדפות האדם ובתוכנית הטיפולית.

האם צריך להמשיך לקחת לוסטרל גם כשמרגישים טוב?

משך הטיפול נקבע לפי האבחנה, ההיסטוריה הרפואית, התגובה לטיפול והסיכון להישנות. אין להפסיק את התרופה רק משום שמרגישים טוב יותר, ללא התייעצות עם הרופא.

מה עושים אם לוסטרל לא עוזרת?

פונים לרופא לבחינת התגובה, משך הטיפול, תופעות הלוואי והאפשרויות להמשך. אין להסיק מהיעדר שיפור שצריך לשנות את הטיפול באופן עצמאי.

בתחילת הטיפול נשקלת לפעמים גם תרופת הרגעה קצרת טווח. על ההבדל בינה לבין תרופה כמו לוסטרל אפשר לקרוא במאמר על תרופות הרגעה וכדורים לחרדות.

לוסטרל יכולה להקל על המצוקה, אבל נפש האדם אינה רק התסמינים המורגשים

לוסטרל וסרנדה עשויות להיות חלק חשוב מטיפול בהפרעות דיכאון, חרדה ומצבים נוספים. עבור חלק מהאנשים הן מאפשרות חזרה לתפקוד ולהנאה, ועבור אחרים התגובה חלקית או מלווה בקשיים.

אבל גם כאשר הטיפול התרופתי מועיל, ייתכן שיישארו דפוסי הימנעות, ביקורת עצמית, קשיים ביחסים או חוויות שעדיין זקוקות לעיבוד.

טיפול פסיכולוגי אינו חייב להחליף את הטיפול התרופתי, והטיפול התרופתי אינו מייתר בהכרח את האפשרות לעבודה פסיכולוגית. עבור חלק מהאנשים, השילוב ביניהם מאפשר התמודדות רחבה יותר, המתייחסת גם לתסמינים וגם לחיים שמסביבם. זו התמונה המלאה של לוסטרל וסרנדה: תרופה שיכולה להקל, לצד עבודה שממשיכה להיות חשובה.

רוצים לבדוק איזה טיפול פסיכולוגי יכול להתאים לכם?

אם אתם כבר נוטלים לוסטרל או סרנדה, או שוקלים טיפול תרופתי בהמלצת רופא, אפשר לבחון גם את האפשרות לטיפול פסיכולוגי שמותאם לקושי ולמטרות שלכם.

אם אתם נוטלים לוסטרל או שוקלים אותה, מרכז רימון מסייע בהתאמת מטפלים לפי תחום ההתמחות, גישת הטיפול והצרכים האישיים. החלטות הנוגעות לטיפול התרופתי יש לקבל עם הרופא המטפל.

רוצים הכוונה להתאמת מטפל?

שלחו הודעה בווטסאפהתקשרו 079-5800085השאירו פרטים בטופס

מקורות מקצועיים


נבדק ואושר קלינית על ידי , עובד סוציאלי קליני (MSW), פסיכותרפיסט ומדריך בפסיכותרפיה, מייסד ומנהל מרכז רימון, מדריך ומטפל מוסמך ב-CBT ו-EMDR, בעל ניסיון קליני של מעל 20 שנה.

מטפלים מומלצים בנושא