אבחון אוטיזם: איך מתבצע, מי מאבחן ומה כולל התהליך

פורסם ב־ עודכן ב־
אדם מופנה אחורה וסוגר את אוזניו בשתי ידיים, כאילו מנסה לחסום רעשים

הרבה הורים מרגישים שמשהו בהתפתחות הילד שונה, ועוברים חודשים עד שהם יודעים למי לפנות. גם מבוגרים שוקלים אבחון אחרי שנים שבהן הרגישו שונים מאחרים. העמוד מסביר איך מאבחנים אוטיזם: מתי כדאי לפנות, מי מוסמך, אילו בדיקות נעשות, איך מתכוננים ומה קורה אחר כך. הדגש הוא על מה שמקובל בישראל.

הסבר כללי על אוטיזם אפשר לקרוא באוטיזם: מה זה ASD, ורשימת סימנים לפי גיל בסימנים לאוטיזם ותסמינים.

מתי כדאי לפנות לבדיקה

כדאי לפנות מוקדם. אפשר לזהות אוטיזם בצורה אמינה כבר בשנה השנייה, והתערבות מוקדמת מועילה. פנו לרופא הילדים, לאחות בטיפת חלב או למכון להתפתחות הילד אם:

  • הילד אינו משמיע הברות עם עיצורים עד גיל שנה, או אינו משתמש במחוות (הצבעה, נפנוף, הושטת ידיים) בגיל זה.
  • אין מילים ספונטניות בגיל 16 חודשים, או צירופים של שתי מילים בגיל שנתיים.
  • הילד איבד מיומנויות שרכש, כמו מילים, הברות, תגובה לשמו או מבט חברתי. זו סיבה לפנות מיד.
  • אתם מרגישים שהתקשורת איתו שונה, גם אם קשה להסביר למה.

תחושת ההורים חשובה. מחקרים מראים שהורים מזהים קושי הרבה לפני האבחנה הרשמית, ושהורים שכבר יש להם ילד גדול יותר מבחינים בכך מוקדם יותר, בעיקר כשהילד הגדול התפתח באופן שונה מהרגיל.

סינון ואבחון: שני דברים שונים

סינון הוא שאלון קצר שמראה אם כדאי להמשיך לבירור. הנפוץ בגיל הרך הוא M-CHAT-R/F (שאלון סינון לאוטיזם בפעוטות): 20 שאלות שההורים עונים עליהן בחמש עד עשר דקות, לילדים בני 16 עד 30 חודשים. תוצאה חיובית אינה אבחנה, והיא מובילה לשאלות המשך ולבדיקה מעמיקה אם צריך. אצל מבוגרים משתמשים לאותה מטרה בשאלונים כמו AQ (שאלון מנת הספקטרום האוטיסטי), SRS (סולם תגובתיות חברתית) או SCQ (שאלון תקשורת חברתית).

אבחון הוא תהליך מלא שמבצעים אנשי מקצוע, ומסתיים בדוח.

מי מאבחן בישראל

ילדים

משרד הבריאות פרסם בנובמבר 2013 חוזר מנהל כללי (15/13) שמסדיר את אבחון ילדים בספקטרום האוטיסטי לפי ה־DSM-5 (המהדורה החמישית של מדריך האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי). החוזר קובע מי מוסמך לאבחן ואילו כלים נדרשים. אבחון שנעשה לפי החוזר מתקבל במוסדות המדינה, ובהם הביטוח הלאומי לצורך גמלת ילד נכה. לפי החוזר של הביטוח הלאומי, מתקבלים מסמכים של הרופאים האלה: מומחה בפסיכיאטריה של ילדים ונוער, רופא ילדים התפתחותי עם ניסיון של שלוש שנים לפחות במכון מוכר להתפתחות הילד, ומומחה בנוירולוגיה והתפתחות הילד. רשימת המאבחנים המלאה והעדכנית נמצאת בחוזר עצמו, וכדאי לוודא אותה מול קופת החולים לפני תחילת התהליך.

בדרך כלל מתחילים אצל רופא הילדים או בקופת החולים, ומשם מקבלים הפניה למכון להתפתחות הילד או לאיש מקצוע מוסמך.

איך מרכז רימון יכול לעזור

הפנייה למרכז רימון מתחילה בשיחה ראשונית, שבה מנסים להבין מה הקושי ולכוון לשירות המתאים. לפעמים מי שמחפש אבחון מגלה שהצעד הראשון הוא אחר, ולפעמים מי שמחפש טיפול צריך קודם אבחון. כשמתאים, אנחנו מפנים למאבחנים פרטיים בתחום האוטיזם, אם יש מאבחנים זמינים באזור. ההכוונה אינה כרוכה בתשלום או בהתחייבות, וניתנת בכל אזור שבו יש לנו אנשי מקצוע.

מרכז רימון אינו מבצע אבחון בעצמו. כשיש מאבחן מתאים באזור, אנחנו מפנים לאבחון פרטי, בילדים ובמבוגרים.

מבוגרים

לבוגרים מעל גיל 18 יש חוזר נפרד (8/2020, דצמבר 2020). לפי החוזר, שני מאבחנים, רופא ופסיכולוג, עורכים כל אחד הערכה עצמאית, והאבחנה מוכרת רק אם שניהם מסכימים עליה. את הפרטים, כולל הכלים והמידע שצריך לאסוף, אפשר למצוא בעמוד אבחון עצמי לאספרגר ולאוטיזם בתפקוד גבוה.

על מה האבחון מתבסס: הקריטריונים

האבחנה נקבעת לפי ה־DSM-5, וכדאי להכיר מה המאבחנים בודקים. הם מחפשים קשיים מתמשכים בתקשורת וביחסים חברתיים, שמופיעים בכמה סביבות, בשלושה היבטים: הדדיות חברתית ורגשית, תקשורת לא מילולית, ויצירת קשרים ושמירה עליהם. הם בודקים גם דפוסים חוזרים, לפחות שניים מתוך ארבעה: תנועות או דיבור חוזרים, התעקשות על שגרה, עניין מצומצם בעוצמה חריגה, ורגישות חושית חריגה. הסימנים צריכים להופיע בגיל צעיר ולפגוע בתפקוד, ואי אפשר להסביר את התמונה טוב יותר בלקות שכלית או בעיכוב התפתחותי כללי.

בנוסף נקבעת רמת התמיכה הנדרשת בכל אחד משני התחומים, ומצוין אם יש גם לקות שכלית או לקות שפה, מצב רפואי או גנטי מוכר, הפרעה נוספת (כמו ADHD, חרדה או הפרעת שפה) או קטטוניה. אם יש קשיי תקשורת חברתית בלי דפוסים חוזרים, האבחנה עשויה להיות הפרעה בתקשורת חברתית (SCD) ולא אוטיזם.

מה כולל תהליך האבחון

  • שיחה על ההיסטוריה: הריון ולידה, אבני דרך בהתפתחות, מחלות, משפחה (כולל קרובים עם קשיים דומים), טיפולים קודמים. אצל מבוגרים החוזר מנחה לנסות לקבל מידע גם מאדם שמכיר אותם.
  • תצפית מובנית: ה־ADOS-2 (תצפית מובנית לאבחון אוטיזם) הוא כלי שמבוסס על פעילויות ומשחק, שבמהלכם המאבחן בוחן תקשורת, הדדיות חברתית, משחק והתנהגויות חוזרות. יש חמש גרסאות לפי גיל ורמת שפה, מגיל 12 חודשים ועד בגרות, והבדיקה אורכת כ־40 עד 60 דקות.
  • ראיון מובנה עם ההורים: ה־ADI-R הוא ראיון של 90 עד 150 דקות על ההתפתחות המוקדמת ועל ההתנהגות כיום. שני הכלים משלימים זה את זה. במרפאות רבות משתמשים בשניהם, ובאחרות רק ב־ADOS-2.
  • כלים נוספים: CARS-2 (סולם שממלא מאבחן מנוסה, מגיל שנתיים, 5 עד 15 דקות) ו־GARS-3 (שאלון להורים ולמורים). שניהם עוזרים להעריך את הסבירות לאוטיזם ואת החומרה, ואינם תחליף להערכה קלינית. באבחון מבוגרים מצטרף ל־ADOS-2 ול־ADI-R גם ה־3Di-Adult (ראיון אבחון התפתחותי למבוגרים).
  • הערכת התפתחות ויכולות: שפה, חשיבה, תפקוד יומיומי.
  • בדיקות שמיעה וראייה: הורים רבים מתארים ילד שנראה "כאילו הוא לא שומע". לרוב השמיעה תקינה, אבל במחקר אחד נמצא ליקוי שמיעה חמור אצל כ־3.5 אחוז מהילדים האוטיסטים, ולכן הבדיקה נכללת.
  • בדיקה גופנית ונוירולוגית: בודקים בין היתר היקף ראש, טונוס שרירים ותנועה. הנוירולוג בודק גם אם יש סיבה נוירולוגית, גנטית או רפואית. אצל חלק מהילדים היקף הראש גדול מעט מהממוצע בגיל הרך, ובגיל ההתבגרות הוא חוזר בדרך כלל לטווח התקין.
  • בדיקות גנטיות: נשקלות לפי התמונה הקלינית, כי חלק מהמקרים קשורים לשינויים גנטיים שאפשר לזהות. את ההחלטה מקבלים יחד עם הרופא המטפל.
  • אבחנה מבדלת ותחלואה נלווית: האם הפרעת שפה, לקות שכלית, הפרעת קשב, חרדה או הפרעה אחרת מסבירות את המצב טוב יותר, או שהן קיימות יחד עם אוטיזם. מאז ה־DSM-5 אפשר לאבחן אוטיזם יחד עם ADHD.

האבחון מסתיים בדוח שמפרט את הקריטריונים ומציין את רמת התמיכה. כדאי לבקש שיחה מסכמת שבה מסבירים לכם את התוצאה ואת ההמלצות, עם דוגמאות קונקרטיות מההתפתחות ומההתבוננות שמראות איך הילד עומד בקריטריונים. הספרות המקצועית מדגישה שזו אחת המשימות החשובות של המאבחן: להסביר מה שייך לליבת האוטיזם ומה שייך לקשיי שפה, לקשיי חשיבה או למצבים נלווים כמו ADHD וחרדה, ולהגדיר צעדים ברורים להמשך עוד לפני שהמשפחה יוצאת מהפגישה.

מה האבחנה אומרת, ומה היא לא

  • היא מתארת איך הקשיים והחוזקות נראים כיום, ואיזו תמיכה מתאימה. היא אינה קובעת את עתיד הילד או המבוגר, והתמונה משתנה עם הגיל והתמיכה.
  • רמת התמיכה אינה ציון לאיכות החיים. אדם יכול להיות ברמה נמוכה של תמיכה ולהתקשות מאוד.
  • הקריטריונים דורשים שהסימנים יהיו קיימים "בעבר או בהווה". לכן אדם שלמד להסתיר את הקושי יכול לקבל אבחנה גם אם הוא נראה מבחוץ מתפקד.
  • בנות מאובחנות בתדירות נמוכה יותר. לפי נתוני ה־CDC (המרכז האמריקאי לבקרת מחלות) לשנת 2020, אובחנו כ־1 אחוז מהבנות לעומת כ־4 אחוז מהבנים. הסוואה יכולה להסביר חלק מהפער.

איך מתכוננים

  • רשמו את אבני הדרך בהתפתחות: מתי הילד התחיל להשמיע הברות, לדבר, ללכת. פנקס טיפת חלב עוזר.
  • כתבו דוגמאות מהיומיום: איך הילד מגיב לשינויים, מה מפריע לו, מה מרגיע אותו, איך הוא משחק.
  • צרפו סרטונים קצרים אם יש, בעיקר מהגיל הרך.
  • הביאו דוחות קודמים: גן, בית ספר, אבחונים, תוצאות בדיקות שמיעה.
  • הכינו שאלות: מה הממצאים, מה רמת התמיכה, מה הצעדים הבאים.

אחרי האבחנה

האבחנה פותחת דלתות. היא מאפשרת להגיש בקשה לתמיכה חינוכית, לטיפולים ולזכויות כמו גמלת ילד נכה מהביטוח הלאומי. לרוב ההמלצות כוללות שילוב של התערבות התנהגותית ותקשורתית, מסגרת חינוכית מותאמת, ובמקרים הרלוונטיים קלינאות תקשורת וריפוי בעיסוק. הספרות מדגישה גם מסר להורים: התמונה משתנה עם הזמן, חלק מהקשיים משתפרים וחלק עולים מחדש, ותמיכה עקבית בבית, במסגרת ובטיפול משפרת תוצאות. למשפחות מתאימים גם הדרכת הורים וטיפול רגשי לילדים.

הורים שרק נכנסים לתחום יכולים למצוא מידע ותמיכה גם בעמותת אוטיזם ישראל.

שאלות נפוצות

מאיזה גיל אפשר לאבחן אוטיזם?

אין גיל מינימום בקריטריונים. בפועל אפשר לרוב לאבחן באופן אמין מגיל 18 חודשים עד שנתיים בערך, ובחלק מהמקרים מוקדם יותר, כשיש סימנים ברורים.

האם אפשר לאבחן אוטיזם אצל מבוגר בן 40?

כן. יש נוהל ייעודי לבוגרים, ואנשים רבים מאובחנים רק בבגרותם.

האם רופא הילדים יכול לאבחן אוטיזם?

רופא הילדים יכול לעורר חשד, להפנות לבירור ולהשתתף בתהליך. אבחנה רשמית שמתקבלת במוסדות המדינה נעשית לפי חוזר משרד הבריאות, על ידי המאבחנים שהוגדרו בו.

האם תוצאה חיובית ב־M-CHAT פירושה אוטיזם?

לא. זה שאלון סינון. אחרי תוצאה חיובית יש שאלות המשך, ואם החשד נשאר ממשיכים לבירור מלא.

האם האבחנה משתנה עם הזמן?

האבחנה בדרך כלל יציבה, אבל התמונה משתנה: חלק מהקשיים משתפרים, אחרים מופיעים עם דרישות חדשות. רמת התמיכה שהאדם צריך עשויה להשתנות.

אם אתם או מישהו קרוב אליכם במשבר חריף או חושבים על פגיעה עצמית, אפשר לפנות מיד לער"ן בטלפון 1201 או למיון.

רוצים ליווי או התייעצות?
שלחו הודעה בווטסאפ ונחזור אליכם · התקשרו 079-5800085 · השאירו פרטים בטופס

מקורות

  • מדריך האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי, המהדורה החמישית (DSM-5), האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי, 2013.
  • פרק 57 על הפרעות בספקטרום האוטיסטי, מאת Hirtz ועמיתים, בספר הלימוד בנוירולוגיה של ילדים Swaiman's Pediatric Neurology.
  • פרק 76 על הפרעה בספקטרום האוטיסטי, מאת Liu ועמיתים, באותו ספר לימוד.
  • משרד הבריאות, מנכ"ל. חוזר 8/2020 (17.12.2020): אבחון רצף האוטיזם באדם הבוגר.
  • המוסד לביטוח לאומי, חוזר לשכה רפואית 1952 (עודכן 2022), המתייחס לחוזר משרד הבריאות 15/13 (נובמבר 2013).

נבדק ואושר קלינית על ידי אלעד דהן, עובד סוציאלי קליני (MSW), פסיכותרפיסט ומדריך בפסיכותרפיה, מייסד ומנהל מרכז רימון, מדריך ומטפל מוסמך ב־CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) וב־EMDR (טיפול בעיבוד טראומה באמצעות תנועות עיניים), בעל ניסיון קליני של מעל 20 שנה.

מטפלים מומלצים בנושא