סימנים לאוטיזם: תסמינים לפי גיל ומתי לפנות לבדיקה

פורסם ב־ עודכן ב־
ילד צוחק בהתלהבות בשדה חמניות תחת שמיים כחולים

אם אתם תוהים אם הילד שלכם אוטיסט, או אם קשה לכם להבין למה אתם שונים מרוב הסובבים אתכם, כדאי להכיר את הסימנים. העמוד מפרט מה אפשר לראות בכל גיל, אילו סימנים מצדיקים בדיקה, ומה עוד יכול להסביר אותם. סימנים אינם אבחנה. גם אצל ילדים בלי אוטיזם מופיעים לפעמים חלק מהם, ואצל ילדים אוטיסטים רבים התמונה אינה אחידה.

הסבר כללי על התחום: אוטיזם: מה זה ASD. על התהליך עצמו: אבחון אוטיזם.

ילד קטן בסוודר פסים וג'ינס רץ לעבר המצלמה בדרך עפר וצוחק

מה מחפשים: שני תחומים

הסימנים מתחלקים לשני תחומים, כפי שהם מוגדרים באבחון:

  • תקשורת ויחסים: מעט ביטוי של רגש ושיתוף, קושי בשיחה הדדית, קשר עין ושפת גוף שאינם מתואמים עם הדיבור, וקושי ביצירת חברויות ושמירה עליהן.
  • דפוסים חוזרים: תנועות או משחק חוזרים, התעקשות על שגרה, עניין עמוק מאוד בתחום מסוים, ורגישות חריגה לרעש, מרקם, אור או כאב.

אין סימן אחד שמכריע. מה שחשוב הוא הדפוס: כמה סימנים יחד, שנמשכים לאורך זמן, מופיעים בכמה סביבות ומשפיעים על ההתפתחות ועל החיים.

סימנים לפי גיל

גילבמה אפשר להבחיןמתי לבקש בדיקה
שנה ראשונהקשר עין מועט, תשומת לב משותפת חלשה (הילד אינו מסתכל על מה שמצביעים עליו), מעט מחוות ספונטניות, אין הושטת ידיים כדי שיישאו אותו, אין חיקוי של משחקים הדדיים כמו "קוקו".עד גיל 6 חודשים אין "שיחה" קולית עם ההורה; אין הברות עם עיצורים או מחוות עד 12 חודשים.
שנה עד שנתייםאין משחק דמיוני, אין חיקוי של הורים, עיכוב בשפה, תגובה חלשה לשם, משחק חוזר (סידור חפצים בשורה, פתיחה וסגירה של דלתות).אין מילים ספונטניות (מעבר ל"אמא" ו"אבא") בגיל 16 חודשים; אין צירופי מילים בגיל 24 חודשים.
גיל הגן (3 עד 5)משחק לבד או לצד ילדים אחרים במקום איתם, משחק חוזר או "תסריטי", הדהוד מילים ומשפטים, קושי במעברים, התעקשות על שגרה, רגישות חושית.אין משפטים בגיל 36 חודשים, או קשיים שמפריעים לתפקוד בגן.
בית ספרקושי בהתאמת ההתנהגות להקשר (בית, כיתה, חצר), קשיי חברות, הצקות, עניין עמוק ומצומצם, חברות שמתרכזת סביב עניין משותף.כשהקשיים נמשכים או פוגעים בלימודים ובחיים החברתיים.
נוער ומבוגריםקושי בהבנת רמזים וציניות, חברויות מועטות, שגרה נוקשה, רגישות חושית, תשישות אחרי מפגשים חברתיים, הסוואה של הקושי.כשמחפשים הסבר לשנים של קושי. ראו שאלון אבחון עצמי.

תינוקות ופעוטות: הסימנים המוקדמים

בשנה הראשונה הסימנים עדינים ולא תמיד ברורים. במחקרי מעקב אחרי תינוקות שיש להם אח או אחות עם אוטיזם, התינוקות הראו קשר עין מופחת, תשומת לב משותפת חלשה ומעט מחוות כבר לפני האבחנה. בין גיל שנה לשנתיים הסימנים בולטים יותר: אין משחק דמיוני, אין חיקוי, ולעיתים עיכוב בשפה.

הורים מתארים לעיתים ילד שאינו מושיט ידיים כשרוצים להרים אותו, אינו מחייך או מסתכל כשפונים אליו, או אינו מגיב כשקוראים בשמו או אומרים "תראה" ומצביעים. משחקים הדדיים כמו "קוקו" או מחיאות כפיים לעיתים חסרים. חלק מהילדים מביטים בקצרה, אבל המבט לא מתואם עם מה שנאמר או נעשה, ויש מי שמסובבים את ראשו של אדם אחר כדי להסתכל לו בעיניים.

ילד צוחק בהתלהבות בשדה חמניות תחת שמיים כחולים

דגלים אדומים בהתפתחות

הספרות המקצועית מציינת סימנים שבהם כדאי לפנות להערכה מיד, בלי לחכות ולראות:

  • עד גיל 6 חודשים התינוק אינו "עונה" להורה בקולות, ואין ביניהם "שיחה" שבה הם עונים זה לזה כמה פעמים ברצף.
  • אין הברות עם עיצורים (כמו "בא", "דא") עד גיל 12 חודשים.
  • אין מחוות עד גיל 12 חודשים. הצבעה אמיתית היא באצבע אחת, ומטרתה לבקש או להראות, לא רק לזהות תמונה בספר.
  • הילד לוקח את היד של ההורה ומניח אותה על החפץ שהוא רוצה, או משתמש ביד של ההורה כדי להצביע בספר. זה סימן בולט לאוטיזם.
  • אין מילים ספונטניות (מעבר ל"אמא" ו"אבא") בגיל 16 חודשים.
  • אין צירופי מילים בגיל 24 חודשים, או משפטים בגיל 36 חודשים.
  • אובדן מיומנויות בכל גיל: הברות, מילים, תגובה לשם, מחוות או מבט חברתי. זו סיבה לפנות מיד.

לפי מחקר מסכם אחד, כ־30 אחוז מהילדים עם אוטיזם עוברים נסיגה: הם מתפתחים כצפוי עד גיל שנה או יותר, ואז מאבדים מיומנויות. אם ראיתם דבר כזה, אל תחכו.

קבוצות שכדאי לעקוב אחריהן מוקדם

יש מצבים שבהם הסיכון לאוטיזם גבוה מהממוצע, ולכן מומלץ מעקב התפתחותי צמוד וסינון מוקדם, גם בלי חשד ברור:

  • אח או אחות עם אוטיזם: הסיכון לילד נוסף במשפחה הוא כ־10 אחוז בממוצע, גבוה בהרבה מהסיכון באוכלוסייה הכללית.
  • לידה מוקדמת: ככל שהלידה מוקדמת יותר, הסיכון עולה. במעקב אחרי פגים יש מקום לסינון ייעודי לאוטיזם, כמו שמקובל לבדוק אצל פגים שיתוק מוחין ועיכוב התפתחותי.
  • אבחנה גנטית שקשורה להתנהגויות אוטיסטיות.

במצבים האלה כדאי לספר לרופא הילדים על החשש כבר בבדיקות השגרתיות.

גיל הגן ובית הספר

בגיל הגן הקשיים בולטים בעיקר במפגש עם ילדים אחרים. חלק מהילדים משחקים לבד, מרוחקים מאחרים; אחרים משחקים ליד ילדים או מתבוננים מהצד, וחלק מצרפים ילדים למשחק מוגדר וחוזר בלי הדדיות. חסר משחק דמיוני, או שהוא חוזר ו"תסריטי". הדהוד של מילים ומשפטים נחשב טבעי עד גיל שנתיים בערך, והופך לסימן כשהוא דרך הביטוי העיקרית אחרי גיל 18 עד 24 חודשים. יש ילדים ששולפים משפטים שלמים מסרטים או מפרסומות ומשתמשים בהם בהקשר המתאים, ולכן הדיבור שלהם נשמע מתורגל.

סימנים נוספים: נפנוף ידיים או מחיאות כפיים כשמתרגשים, נדנוד, סיבוב, הליכה על קצות האצבעות, ריצה בלי מטרה, ואיסוף או הערמה של חפצים. רבים מתעקשים על אותם סדרים: מסלול אחד לגן, אותם בגדים, אותם סדינים. שינוי קטן יכול להוביל להתפרצות, ועל כך יש מדריך נפרד: התקפי זעם אצל ילדים אוטיסטים. רגישות לריח, למרקם ולמראה של מזון עלולה להגביל מאוד את מגוון האוכל.

בבית הספר המצבים הקשים הם דווקא הלא מובנים: ההפסקה, חדר האוכל, משחקים חופשיים. אין שם כללים ברורים, וילדים אוטיסטים מתקשים להבין תפקידים חברתיים ורמזים. הקושי בהבנת רמזים לא מילוליים נשאר גם אצל מי שמדבר רהוט, כי הוא נוגע בעיקר לאופן שבו מתאימים את הדיבור להבעות, למחוות ולטון. חברויות נוצרות לעיתים סביב עניין משותף, אך ללא הדדיות, והילד "רוצה חברים" ולא תמיד מבין מה כרוך בכך. עניין עמוק ויוצא דופן בנושא אחד נפוץ מאוד: ילדים שצוברים ידע מקיף ומשתפים אותו שוב ושוב. בשל הקושי החברתי הילדים פגיעים להצקות ולבריונות.

נוער ומבוגרים

עם השנים התנועות החוזרות מצטמצמות לעיתים להתנהגויות מקובלות יותר, כמו גלגול אצבעות, והטקסים עשויים להידמות לתסמינים של הפרעה טורדנית כפייתית. אדם שלמד כללים חברתיים במאמץ ולא באופן אינטואיטיבי, יכול להיראות בסדר מבחוץ ולהיות מותש מהמאמץ. על המצב אצל מבוגרים: שאלון אבחון עצמי לאספרגר ולאוטיזם בתפקוד גבוה.

בנות ונשים: סימנים שקל לפספס

בנות ונשים אוטיסטיות מאובחנות בתדירות נמוכה יותר. לפי נתוני ה־CDC (המרכז האמריקאי לבקרת מחלות) לשנת 2020, אובחנו כ־1 אחוז מהבנות לעומת כ־4 אחוז מהבנים. אחת הסיבות האפשריות היא הסוואה: הן לומדות לחקות אחרים ולהסתיר את הקושי, ומבחוץ התמונה נראית תקינה. אם התיאורים כאן מוכרים לכם מבת או מאישה שהתקשתה לאורך השנים, כדאי לקרוא על אספרגר ואוטיזם אצל נשים.

מה עוד יכול להיראות כך

סימנים דומים מופיעים גם במצבים אחרים, ולכן אבחון כולל בדיקה שלהם:

  • ליקוי שמיעה: הורים רבים מתארים ילד שמתנהג "כאילו אינו שומע", אבל לרוב השמיעה תקינה. בדיקת שמיעה היא חלק קבוע מהבירור.
  • הפרעות שפה והתפתחות איטית: איחור בדיבור אינו סימן לאוטיזם בפני עצמו. הוא סיבה לבדיקה התפתחותית.
  • הפרעת קשב: הפרעת קשב וריכוז (ADHD) שכיחה לצד אוטיזם, והסימנים חופפים בחלקם.
  • חרדה: חרדה חברתית גורמת להימנעות, אבל היא שונה מהקושי בהבנה חברתית.
  • התקפים אפילפטיים: התקפי היעדרות עלולים להיראות כחוסר קשב או כהתנהגות חריגה, ולכן הם נבדקים כשיש חשד.

למי לפנות

הצעד הראשון הוא רופא הילדים או האחות בטיפת חלב. הם יכולים להפנות לסינון ולמכון להתפתחות הילד. שאלון הסינון המקובל הוא M-CHAT-R/F (שאלון סינון לאוטיזם להורים), לילדים בני 16 עד 30 חודשים. מבוגרים יכולים לפנות לרופא המשפחה או למומחה בבריאות הנפש שמכיר אוטיזם במבוגרים. פרטים על התהליך: אבחון אוטיזם.

בזמן ההמתנה לתור אפשר לעשות כמה דברים: לתעד התנהגויות בסרטונים קצרים, לרשום דוגמאות, ולבקש ממסגרת החינוך תיאור כתוב של ההתנהגות שם.

שאלות נפוצות

האם אפשר לזהות אוטיזם בגיל שנה?

לפעמים מזהים סימנים מוקדמים כבר בשנה הראשונה, אבל אבחנה אמינה קשה לפני גיל 18 חודשים בערך. כדאי לפנות מוקדם לבדיקה גם אם האבחנה תתאפשר רק מאוחר יותר.

האם אפשר לראות סימנים לאוטיזם בגיל 5?

כן. בגיל הגן בולטים בדרך כלל קשיים במשחק עם ילדים, חזרתיות, קושי בשינויים ורגישות חושית. אם הם משפיעים על החיים בגן ובבית, כדאי לפנות לבדיקה.

האם אוטיזם יכול להופיע פתאום?

האוטיזם עצמו מתחיל בהתפתחות המוח המוקדמת. בחלק מהילדים הסימנים בולטים רק אחרי תקופה של התפתחות רגילה, ואז מדברים על נסיגה. כל אובדן של מיומנות מצדיק בדיקה מיידית.

האם ילד שמדבר יפה יכול להיות אוטיסט?

כן. שפה תקינה או גבוהה היא חלק מהתמונה אצל אנשים רבים עם אוטיזם בתפקוד גבוה, ועדיין יש להם קשיים בתקשורת החברתית. על כך אפשר לקרוא בעמוד אספרגר.

האם בדיקה כמו M-CHAT מאבחנת אוטיזם?

לא. זה כלי סינון שמראה אם כדאי להמשיך לבירור. אבחון נעשה על ידי אנשי מקצוע מוסמכים.

רוצים ליווי או התייעצות?
שלחו הודעה בווטסאפ ונחזור אליכם · התקשרו 079-5800085 · השאירו פרטים בטופס

מקורות

  • מדריך האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי, המהדורה החמישית (DSM-5), האיגוד הפסיכיאטרי האמריקאי, 2013.
  • פרק 57 על הפרעות בספקטרום האוטיסטי, מאת Hirtz ועמיתים, בספר הלימוד בנוירולוגיה של ילדים Swaiman's Pediatric Neurology (כולל רשימת דגלים אדומים בהתפתחות התקשורת).
  • פרק 76 על הפרעה בספקטרום האוטיסטי, מאת Liu ועמיתים, באותו ספר לימוד.

נבדק ואושר קלינית על ידי אלעד דהן, עובד סוציאלי קליני (MSW), פסיכותרפיסט ומדריך בפסיכותרפיה, מייסד ומנהל מרכז רימון, מדריך ומטפל מוסמך ב־CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי) וב־EMDR (טיפול בעיבוד טראומה באמצעות תנועות עיניים), בעל ניסיון קליני של מעל 20 שנה.

תגיות:אבחון פסיכולוגיאוטיזםאוטיזם בתפקוד גבוהאספרגרילד אוטיסטיתסמונת אספרגר

מטפלים מומלצים בנושא